סימני חיים

כשמשהו כתוב טוב, אי אפשר שלא להוריד בפני הכותב את הכובע.

חנן כהן (שהפך לאחרונה את וובסטר למעין גירסה יום-יומית של הקולקטיב, אבל רק לענייני בלוגים)

הגדיר את זה בצדק כ'קאלט'.

(והוא הביא את זה מאורי סבח)

תגובה מס' 17 לתחזית מזג האוויר באתר 'הארץ':

בתגובה לכתבה: התחזית: ייתכן גשם מקומי

  שם השולח:גדי טאוב

 כותרת התגובה: על סכנת הדקונסטרוקציה שבחלוקת השבוע לימים

 

הפוסט מודרניזם מחליף את הנאראטיב השלם בחלוקה מגדרית של יחידות בנות 24 שעות שלאף אחת מהן אין עדיפות היררכית על השנייה.
בכל יחידה ויחידה שכזאת מופרט מזג האויר - מפורק ממשמעותו ומוטען במשמעות אחרת שמנתקת אותו מן ההיררכיה ההכרחית לקיום ישות אחדותית.
אדישותו של השמאל הפוסט ציוני למצב זה חושפת את כוונותיו האמיתיות: פלורליזם רופף שבו יתכנו רוחות מזרחית ערות, יובש, עלייה בטמפרטורות וגם ירידה בטמפרטורות - מצב הרסני אשר יביא למדינת כל אזרחיה במקום מדינה יהודית דמוקרטית.
יש צורך לכונן נאראטיב אחדותי אשר ייקבע לפי מזג האויר הרצוי לרוב הציבור וכוונתי הציבור הציוני, ולא לפי גחמותיהם הסהרוריות של החזאים הדקונסטרוקטיבים. ומי שלא מבין מה זה דקונסטרוקטיבים, אין טעם שנסביר לו.
ואני לא דואג, כי אני אמשיך לרעות את הצאן הקונפורמיסטי, ומי שמבין את זה הוא דה קונסטרוקציוניסט.

        "Horace Tott spent an uneventful life in cheshire always intending to write a

          large  book on  English magic, but never quite beginning. And so he died

          at seventy-four, still imagining he might begin next week, or perhaps the

          week after that."

                                                                                        Jonathan Strange & Mr Norrell 

                                                                                                         by Susanna Clarke

                                                                                                                        page 231

כמו בממנטו, אני רוצה לקעקע לעצמי על הזרוע "זכור את הוראס טוט".