לגברים יש כמה כללים, אחד מהם הוא לא להיות עם אחות של חבר שלך, לא משנה כמה היא כוסית. כלל אחר הוא, לעולם לא לאכול משהו יותר גדול מהפרצוף שלך. בכל מקרה, כלל זה הביא אותי ואת חבר שלי לבעיה, כי יש לנו חבר עם אחות כוסית.אז לאחר חשיבה ארוכה, החלטנו שהפתרון הכי טוב יהיה, כמובן ,להתרחק ממנו. התחלנו לחשוב איך להגיד לו:"..זה לא אתה..זה גם לא אני, זאת אחותך. היא כוסית מידי". לאחר דיונים נוספים הבנו שלא כדאי כי אנחנו לא כאלו שטחיים, ובעיקר כי אנחנו דיי בטוחים שיש לה חבר.

בכל מקרה, אפילו אם לא היה לה.לא נראה לי היה לי סיכוי, כי יצא לי להבין שיש לי נטייה לנסות להתחיל שיחות עם בנות בלהציג להן מה הן עושות, כאילו הן לא מודעות לעובדה שהן עושות את זה. נגיד:" את אוכלת אהה" או לחילופין:"אז את משתינה בעמידה אהה"(אוקי אז לא תמיד יש לי את הטעם הכי טוב בבחורות...P: ). אחרי זה הן נוטות לומר לי "כן.." בקול חלש ולהסתכל עלי במבט מוזר. אני יודע, אתם מופתעים מכמה גאונים המשפטי הפתיחה שלי.

אף פעם לא ממש הבנתי משפטי פתיחה של ערסים. לא שממש הבנתי אי פעם ערסים. כאילו, מה מושך בלהיות בנאדם שהדמות חיקוי שלו הוא יורם גאון משנות השבעים ששר:"למי יש יותר כבוד..". איך ערסים בכלל חשבו על זה שאם הם יקראו לאבא של בחורה מחבל והיא תרצה אותם. הדבר היותר מוזר, שהייתי פעם עם ידידות שלי בנמל, וכזה ערסים התחילו איתם בערך ושהן אמרו לא. פתאום, כל הערסים ביחד התחילו לקלל אותם. כזה:"מי רצה אותך בכלל!" או "יא בת זונה!" או "בא לי טרופית!"

לסיום אני אחזור על הקטע שלי של: "אנשים מטומטמים ואני היחידי שכנראה שם לב"

מצאתי את הפדאל(זה משהו לגיטרה) הזה באינטרנט וחשבתי שזה במיוחד לבגרויות החוזרות במת' שבוע הבא:

מצא את X