''אנא-ערפ? ..העולם מצחיק, אז צוחקים....''

השאלה הבאה ניתנה במבחן בכימיה באוניברסיטת וושינגטון.
התשובה של אחד התלמידים הייתה כל-כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודהבאמצעות האינטרנט, וכך, לנו יש את האפשרות ליהנות ממנה גם כן.

שאלת בונוס:
האם גיהינום פולט חום או קולט חום?

רוב התלמידים כתבו הוכחות ע"פ חוק בויל (גז מתקרר כשהוא מתרחב, ומתחמם כשהוא נדחס(.

אחד התלמידים, בכל-אופן, כתב את הדברים הבאים:

"ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהינום משתנה במשך הזמן.
לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהינום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם.
אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהינום, היא לא תצא משם.
ולכן, נשמות אינן יוצאות.לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהינום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום.
רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהינום.
כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו, נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהינום.
עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהינום הולך וגדל כפונקציה מעריכית.
כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהינום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהינום יישארו קבועים, הנפח של הגיהינום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות.

זה נותן שתי אפשרויות:
1. אם הגיהינום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהינום יעלו עד שהגיהינום לא יהיה יציב, ויתפוצץ.
2. אם הגיהינום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהינום יקפא לחלוטין.

איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה?
אם נסתמך על התיאוריה שטריזה (שם פרטי) אמרה לי בתחילת השנה ש-"יהיה יום קר בגיהינום לפני שאני אשכב איתך", ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהינום פולט חום וכבר קפא מזמן.
כתוצאה ממסקנה זו שהגיהינום כבר קפוא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן, הוא כבר נכחד.
זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל-כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוקית, המסבירה את העובדה שאתמול טריזה המשיכה לצעוק 'הו אלוקים!'".

לבסוף, קיבל התלמיד את הציון 'טוב מאוד'.