לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

''אנא-ערפ? ..העולם מצחיק, אז צוחקים....''



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2006

תאונת-דרכים - מקרה אמיתי


אני באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים.

"אלוקים, איך יכולתי להיות כל-כך דפוקה?'' היא חשבה לעצמה.

היא ביקשה ממנו לקחת אותה הביתה, והוא נכנס למכונית והניע, תוך שניות הם עברו את המהירות המותרת, תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה.

היא התחננה בפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה''.

ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוקים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק!".

פתאום, הכול הפך שחור, היא הרגישה מישהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה קולות, "שמישהו יתקשר לאמבולנס! הילדה הזאת בחיים!!!".

אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה.

היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השנייה עדיין בחיים.

היא התעוררה בבית-החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב".

הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת.

"עשינו כל מה שיכולנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך".

אבל מה עם האנשים במכונית השנייה?'', היא קראה, ''אנחנו מצטערים, אולם גם הם נהרגו''.

היא התפללה: "אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף''.

היא פנתה לאחות:

''אמרי למשפחות של האנשים במכונית השנייה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכול כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי.''. האחות רק עמדה שם - היא מעולם לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעיניה.

אחרי כמה דקות, היא מתה.

מישהו שאל את האחות: "למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה? ", היא הסתכלה עליו, בעיניים עצובות ורטובות, בגלל שהאנשים במכונית השנייה היו הוריה".

 


 

בהצלחה למכבי !!! 

 

We are  the champions

נכתב על ידי אף פעם לא תדעי , 30/4/2006 19:35   בקטגוריות נוגע ללב  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניס ב-7/5/2006 13:46
 



לעולם לא להיכנס בחזרה לרכב בזמן מילוי בבנזין !!


חברות הדלק דור אלון ופז הזהירה לאחרונה את הציבור הרחב אחרי שלוש תקריות בהן טלפונים ניידים הציתו אדי דלק בעת מילוי:

Ñ       במקרה הראשון, היה הטלפון מונח על גבי מכסה תא המטען בזמן התדלוק: הוא צלצל והאש שרפה/הרסה את המכונית ואת משאבת הבנזין.

Ñ       במקרה השני, בן אדם נפגע מכוויות בפניו כאשר ענה לטלפון בעת תדלוק.

Ñ       במקרה השלישי, נפגע אדם מכוויות בפלג גוף תחתון כאשר הטלפון, שהחזיק בכיס המכנסיים צלצל בעת תדלוק.

לפנינו ארבעה כללים לתדלוק בטוח:

1.                דמם/י מנוע.

2.                אל תעשן/י

3.                אל תשתמש/י בטלפון הסלולרי – תשאיר/י אותו ברכב או כבה/י אותו.

4.                אל תכנס/י בחזרה לרכב בזמן התדלוק.

מתוך מחקר שנערך בחברות נתגלו הנתונים המפתיעים הבאים:

  1. כמעט בכל 150 התיקים היו מעורבות נשים.
  2. כמעט בכל המקרים חזר הנפגע לשבת ברכב בזמן התדלוק ורק בסיום יצא על מנת להוציא את ידית התדלוק ממיכל הדלק. בפעולה זאת התחילה האש כתוצאה מחשמל סטטי.
  3. רוב הנפגעים נעלו נעליים עם סוליות מגומי.
  4. רוב הגברים לא נוהגים לשבת ברכב בזמן התדלוק. לכן מעורבות גברים בסוג זה של תאונות נדירה.
  5. לעולם אין להשתמש בטלפון סלולרי בעת מילוי דלק.
  6. האש נובעת מאדי הבנזין כשהם מגיעים למגע עם מטען חשמל סטטי.
  7. היו 29 מקרי התפרצות שרפה כשהמתדלק חזר לשבת ברכב ולאחר מכן נגע בידית התדלוק. הדבר חזר על עצמו ברכבים של יצרנים ובדגמים שונים. התוצאה של חלקם היה נזק גדול לרכב, לתחנת הדלק ולמתדלק.
  8. מקרי התפרצות שרפה התחילו לפני, תוך כדי, או מיד אחרי הסרת מכסה מיכל הדלק ולפני תחילת התדלוק.

חשוב להדגיש -  לעולם לא להיכנס בחזרה לרכב בזמן מילוי בבנזין !!

אם מתעקשים בכל-זאת להיכנס לרכב בזמן המילוי, וודא/י נגיעה במתכת כאשר סוגרים את הדלת, כך מתפרקים ממטען חשמל סטטי בגוף לפני הוצאת ידית התדלוק.

מומלץ להעביר מידע זה הלאה ובמיוחד לאלה שיש ילדים איתם ברכב בזמן מילוי דלק!

נכתב על ידי אף פעם לא תדעי , 30/4/2006 15:29   בקטגוריות מידע חשוב, אזהרות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפרפר הכחול


 

אלמן אחד חי עם שתי בנותיו החכמות והסקרניות מאד. הבנות כל-הזמן שאלו אותו המון שאלות. היו כאלה שידע לענות עליהן והיו כאלה שלא.

הוא כל -כך רצה שהבנות שלו יהיו מחונכות ובעלות ידע, לכן שלח אותן לחופשה, לאיש זקן וחכם שחי לבדו בהרים...

 

הזקן החכם ידע לענות על כל שאלותיהן בלי לחשוב רגע.

הבנות שהתחילו להרגיש חסרות סבלנות עקב תשובותיו המהירות וחכמות החליטו להמציא שאלה כדי שהחכם הזקן לא יוכל לענות עליה אחת הבנות הביאה פרפר כחול יפיפה שתשתמש בו כדי לרמות את הזקן...

 

"מה את רוצה לעשות עם הפרפר היפה הזה"?

שאלה האחות  "אחביא את הפרפר בידי ואשאל את הזקן החכם אם הפרפר חי או מת"?

"אם יגיד שהפרפר מת, אפתח את ידי ואתן לו לעוף ואם יגיד שהפרפר חי אמחץ אותו בידי, כך כל תשובה שיענה, תהיה תשובה לא נכונה!"

 

הבנות ניגשו לזקן ושאלו: "יש לי ביד פרפר כחול יפיפה, תגיד לי, זקן חכם, האם הפרפר חי או מת?"

הזקן חייך אל הבנות וענה:

"תלוי בך... הוא בידיים שלך...".

 

כך הם החיים שלנו, ההווה והעתיד לא צריכים להאשים את אף-אחד כשמשהו בחיינו לא מסתדר, אנחנו אחראים למעשינו...

החיים שלנו בידינו, כמו הפרפר הכחול.

אנחנו בוחרים מה לעשות איתם.

 

 

 

 

נכתב על ידי אף פעם לא תדעי , 29/4/2006 23:45   בקטגוריות מוסר השכל  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mor! ב-29/4/2006 23:52
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  אף פעם לא תדעי

מין: זכר




48,102
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאף פעם לא תדעי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אף פעם לא תדעי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)