''אנא-ערפ? ..העולם מצחיק, אז צוחקים....''

צפו בתמונה המצורפת.

מימין – בחורה רגילה, לכאורה. משמאל – בחורה כעוסה.

כעת, התרחקו מן המסך (כארבעה מטרים וחצי), מה אתם רואים ?

שבוע טוב ומבורך,

אחזור בערב חג שבועות ... בע''ה.

ילד ראשון: את מתחילה ללבוש בגדי הריון, כאשר את מקבלת אישור שהנך בהריון.

ילד שני: את לובשת את בגדייך הרגילים עד כמה שאת יכולה.

ילד שלישי: בגדי ההיריון שלך הם הבגדים הרגילים שלך.

הכנה  ללידה

ילד ראשון: את מתרגלת נשימות באדיקות.

ילד שני: את לא טורחת לתרגל, כי את זוכרת שפעם שעברה זה לא עזר.

ילד שלישי: את מבקשת אפידורל בחודש השמיני.  

בגדי  התינוק

ילד ראשון: את מכבסת את בגדי התינוק הנולד, מפרידה צבעים, מקפלת בצורה מסודרת ומניחה בתוך השידה.

ילד שני: את בודקת שהבגדים נקיים, ומשליכה רק את אלו עם הכתמים הכהים.

ילד שלישי: בנים יכולים ללבוש ורוד, לא?

דאגות

ילד ראשון: בסימן המצוקה הראשון – יללה או מבט זועף – את מרימה את התינוק.

ילד שני: את מרימה את התינוק כאשר היללות שלו מאיימות להעיר את הילד הראשון.

ילד שלישי: את מלמדת את הילד הראשון איך להפעיל את הנדנדה.

מוצץ

ילד ראשון: אם המוצץ נופל על הרצפה, את מרחיקה אותו מהתינוק עד שתגיעי הביתה, תשטפי ותרתיחי אותו.

ילד שני: כשהמוצץ נופל על הרצפה, את שוטפת אותו עם קצת מיץ מהבקבוק של התינוק.

ילד שלישי: את מנגבת אותו עם חולצתך, ומכניסה אותו חזרה למקום.

החתלה

ילד ראשון: את מחליפה לו טיטול כל שעה – בין אם זה נחוץ או לא.

ילד שני: את מחליפה לו טיטול כל שעתיים – שלוש, אם יש צורך בכך.

ילד שלישי: את משתדלת להחליף לו טיטול לפני שהאחרים יתלוננו על הריח.

פעילות

ילד ראשון: את לוקחת את העולל לג'מבורי, שעורי-שחייה ושעת-סיפור.

ילד שני: את לוקחת אותו לג'מבורי.

ילד שלישי: את לוקחת אותו לסופרמרקט ולניקוי יבש.

יציאה  לבילוי

ילד ראשון: בפעם הראשונה שאת משאירה את התינוק עם שמרטפית, את מתקשרת הביתה 5 פעמים.

ילד שני: כשאת כבר עומדת בפתח, את נזכרת להשאיר מספר-טלפון שניתן יהיה להשיגך.

ילד שלישי: את משאירה הוראות לשמרטפית לצלצל אליך רק אם      

היא רואה דם.

בבית

ילד ראשון: את מקצה נתח כבד מזמנך בהתבוננות והתפעלות מהתינוק.

ילד שני: את מקצה זמן בכל יום בהתבוננות כדי להיזהר שהילד הראשון לא מוחץ, דוחף או מרביץ לתינוק.

ילד שלישי: את מקצה מעט זמן בכל יום בהסתתרות מהילדים.

בליעת  מטבעות

ילד ראשון: כשהילד הראשון בולע מטבע, את ממהרת עם הילד לבית-חולים ודורשת צילום רנטגן.

ילד שני: כשהילד השני בולע מטבע, את עוקבת בזהירות עד שהמטבע יוצא מהגוף.

ילד שלישי: כשהילד השלישי בולע מטבע, את מנקה זאת מדמי-הכיס שלו.

למה, למה, למה ?

למה אנו לוחצים על השלט חזק יותר, כשאנו יודעים שהסוללות נחלשו?

למה הבנקים גובים עמלת משיכת-יתר, כשהם יודעים שאין שם כסף?

למה אנשים מאמינים כשאומרים להם שיש ארבעה מיליארד כוכבים, אבל חייבים לבדוק כשכותבים להם "צבע לח"?

למה הדבק לא נדבק למיכל בו הוא נמצא?

למה משתמשים במחטים סטריליות כשמוציאים להורג בזריקת רעל?

למה לטרזן אין זקן?

למה סופרמן עוצר כדורים בחזהו, אבל מתכופף כשמשליכים עליו את האקדח אחרי שהכדורים נגמרים?
למה הטייסים המתאבדים היפניים (קמיקאזה) חבשו קסדות?

של מי היה הרעיון לשים "ש" במשפט "יש לי שין שורקת"?

אם הקופים התפתחו לבני אדם, איך זה שיש עדיין קופים?

איך זה, שלא חשוב באיזה צבע סבון תשתמשו לאמבט הבועות שלכם, תמיד הבועות יהיו לבנות?

האם יש איזשהו יום, בו מזרנים אינם נמכרים במבצע?

מדוע אנשים חוזרים באופן קבוע למקרר, מתוך תקווה שמשהו חדש לאכול הופיע שם יש מאין?

למה אנשים עוברים שוב ושוב עם שואב האבק שלהם על חתיכת חוט המונחת על הרצפה, אחר כך מתכופפים, בוחנים אותה, ושמים אותה בחזרה על הרצפה כדי לתת לשואב האבק הזדמנות נוספת?

למה אף שקית פלסטיק לא נפתחת בקצה בו מנסים לפתוח אותה בפעם הראשונה?

איך הגיעו כל החרקים המתים האלה לתוך מתקני התאורה הסגורים?

כשאנחנו הולכים בסופרמרקט, ומישהו פוגע בקרסולנו עם עגלת הקניות שלו, ואז מתנצל, למה אנחנו אומרים "הכול בסדר"? הרי הכול לא בסדר, אז למה אנחנו לא אומרים "זה כואב, חתיכת אידיוט דפוק"?

למה, בכל פעם שמנסים לתפוס משהו שנופל מהשולחן, תמיד פוגעים במשהו אחר ומפילים אותו?

למה אנחנו מנסים בחורף לשמור על הבית חם כפי שהוא היה בקיץ, תקופה בה התלוננו על החום?

למה לא שומעים אף פעם בדיחות חותנים?

ואחרון, אחרון חביב:

הסטטיסטיקה לגבי שפיות אומרת, שאחד מתוך כל ארבעה אנשים סובל ממחלת נפש מסוג כלשהו. חשבו על שלושה מחבריכם הטובים ביותר — אם הם בסדר, אז זה אתם.

לצוטט עם אלוקים

http://www.titane.ca/concordia/dfar251/igod/main.html