מה קורה חווה ? # [;

דבר שהאמנתי בו כלכך הרבה,שרציתי כלכך, שבניתי , שהצלחתי להשיג חלק מהמטרה הגדולה - הלך לעולמו.

איך אפשר להתגבר על דבר כזה? עברתי דברים גרועים מזה הרי, אבל משום מה.. זה כואב לי כלכך

אני לא מסוגלת לקום, ללכת, לדבר, לחייך, כל אחד רואה עלי ששניה לפני זה בכיתי, אנשים מסתכלים יותר, שואלים יותר מדי,מזכירים, כל דבר קטן מזכיר אותו , כל דבר קטן מעלה לי מחשבה עליו. כל שיר, תמונה, בגד..

הדבר הראשון שלא רציתי שיקרה שזה יהיה כמו פעם, אמרתי לו את זה

הבהרתי לו יותר מדי פעמים

אז למה? זה פשוט להוציא משהו כלכך טוב מהחיים שלך

כל המילים שלו , כל מילה שאמר לי וחרוטה לי במוח, כל המעשים שלו שהוא עשה בשבילי - הכל כלכך נוגד את ה"סיבה" שזה נגמר. הכל כלכך לא מובן, הכל מלא סימני שאלה גדולים. והקטע,שאין את מי לשאול.

בבקשה רק שאני יעבור את זה .. בבקשה

כלכך כואב, כלכך קשה..

לא מאמינה שזה נגמר

לא מאמינה שזה נגמר באותה צורה כמו פעם שעברה

לא רוצה להאמין שזה נגמר

רוצה שזה יחזור

שלא יגמר ככה

שלא יהיה ככה

איך עכשיו אני אמורה לעבור את זה ? איך ?

לא רוצה להאמין כבר שיהיה טוב

לא רוצה להאמין בכלום

כל מה שבניתי, כל מה שהאמנתי,שיצרתי, שקרה, התפרק לי כמו פאזל שנופל חלק חלק לאט לאט.

לא חשבתי שזה ישאר לנצח

אבל לפחות חשבתי שזה לא יגמר ככה

שנלמד מטעויות

ושלא נחזור על טעוויות. כלכך כואב, כלכך קשה , כמה בכי.. בבקשה אלוהים תעשה טוב,בבקשה!

המשפט הראשון שאמרתי היה:"אני לא רוצה שזה יהיה כמו פעם".

והנה, זה כמו פעם. למה? לא מגיע לי הדבר הזה .. לא מגיע לי ..

ומה עכשיו אני אמרוה לעשות? במה להאמין? מה לחשוב?

כמה שאלות שאין עליהן תשובות

מה עוד יכול לקרות עכשיו? כלום

אין לי חשק לכלום

לא לצאת, לא לשתות, לא לאכול, לא לדבר, לא לחשוב.. רק לישון כל החיים.

בחיים לא חשבתי שזה יקרה, לא חשבתי שאני יבכה ככה בגללו, הרי זה הוא? מי שם עליו בכלל? אבל הנה, נשברתי ודי לא מסתירה יותר את הרגשות שלי.

הפעם רק אלוהים יכול לעזור לי

בבקשה שיעזור רק שיעזור כבר!

אלוהים,תן לנו את החסד לקבל בשלווה מה שאי אפשר לשנות,

אומץ לשנות מה שצריך לשנות,

ואת התבונה להבדיל בין שניהם.