באופק

איי שם

כשאני מאבד את עצמי

בתוך הכחול הגדול והמדהים בשמים

מסתכל.. ולא עוצם עיניים,

אני חולם על איזה יום טוב

שעוד יגיע...

אני מתאר לעצמי את אותה התמונה..

אני בחדרי, מסתכל על השמים,

דרך הסורגים שבחלון,

ואתה בא לידי

מחבק אותי ביד אחת,

ביד השניה, מחזיק בידי.

מניח את ראשך על כתפי

ושנינו אומרים

"אני אוהב אותך"

בדיוק באותו הזמן.

מחייכים קצת.

אוהבים הרבה.

וממשיכים את היום.

ואז אני אחשוב לעצמי:

זהו שיר אופטימי

על יום שכבר בא.

יום שעבר.

שהיה.