שנה.
שנה של חיפושים בכוח
(כן כן אני יודעת שלא מחפשים-מחכים.)
אבל..
באמת שאם היה לי משהו עם מישהו
הייתי מפתחת אליו דברים
ואז או שהוא היה בורח..או שזה היה סתם.
ואז..הוא הגיע.
הוא התחיל איתי-חשבתי שזה בצחוק..
הרי בן 18 וחצי...מה תעשה איתי?
הוא נישק אותי-אוקיי...יותר רציני O:
הוא לא דיבר איתי שלושה ימים-רציתי למות מחוסר וודאות.
התחלנו לדבר-התחלנו להכיר
יצאנו לדייט-הערב הכי מדהים בחיי...(:
הלכתי אליו-הלילה הכי מדהים בחיי (:
ואז אתמול הגיע אתמול.
הוא מתקשר אליי..
שוב,אותה שיחה זורמת כמו בכל פעם(:
ואז..אני אומרת לו.. "מתי אני רואה אותך?"
הוא-"שישי שבת"
"שישי שבת אתה לא עם חברים מהצבא?"
"יש חבר אחד שחוזר בסופ"ש,שילך לעזאזל חחחחח "(:
"חחח אתה לא מעדיף לראות אותו בסופש?"
"הוא אמר "תשמחי יאללה! אני מעדיף חברה מאשר חבר ;)"
אמרתי לו "אבל אנחנו לא.... חיחיחי" (חברים)
הוא אמר.."ישלי משהו להגיד לך ואני אגיד לך אותו בשישי.."
עכשיו..
שקוף מה הוא הולך להגיד נכון?
יופי.
אני מבולבלת
התחלתי להבין שזהו
יש לי בן זוג
לא סתם אחד.
אחד איכותי. באמת שאני אלמד ממנו הרבה דברים
אבל.
הקשר האחרון שהיה לי (כמעט שנתיים) לפני שנה
היה לנו בחצי שנה האחרונה של הקשר
חרא.
באמת חרא!!
הייתי באה מרוסקת לבצפר..
חוזרת לישון מרוסקת
כל מה שאני זוכרת מחבר..
זה פשוט חרא.
לא זוכרת מה זה לאהוב בכל הכוח
להרגיש שאת מנשקת ואת נהנת מזה כי את אוהבת
אני מפחדת
אני מפחדת להתחיל עם זה שוב
הקשר האחרון שלי קלקל אותי
ואני רוצה את דניאל!
מאוד!
אני מפחדת לאהוב.
אני צריכה שילמדו אותי..
אני רוצה לאהוב.דאמט!
מי נותן פה שיעורים פרטיים באהבה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
