שנה.
שנה שאני מחכה לאהבה
לקשר רציני
באמת שאני רוצה את זה.לא רוצה משחקים אחרים..
שום דבר
רוצה אהבה!
רוצה לאהוב.
להרגיש,לתת,לקבל,להיות נאהבת,לחייך,להתרגש.
ועד שאתה באת (:
שאמרת לי שאתה רוצה שנהיה ביחד
וכ"כ חיכיתי לזה
באמת
נישקתי אותך :),ושאלת אותי.. אז זה כן?
נישקתי אותך עוד פעם..והפעם הנשיקה הזו..קצת יותר ארוכה.
ואז אמרתי לך
"זה כן! ;)"
אז נהיינו ביחד..
ולהגיד את האמת?
רציתי את זה ב75%..לא במאה.
הייתי מבולבלת..הרגשתי איפשהו שאני גם הולכת עם הראש בקיר
המערכת יחסים האחרונה שלי
הייתה על הפרצוף אם לומר את האמת..
החצי שנה האחרונה של הקשר...היה מזעזע.
וכל מה שאני זוכרת מהמערכת יחסים הזו..זה רק רע..לא זוכרת מה כ"כ טוב בחבר יותר
ואתמול..
נתת לי מין זריקת מוטיבציה כזו
משהו,להתחיל לשבת וללמוד!
הרגשתי גם איפשהו שזה בא מדאגה.
הרגשתי טוב!
אמרתי לא משנה איך הוא הוציא את זה עליי
הוא נתן לי וואחד "סטירה" כזו שתעורר אותי..
שהלו..אני ביא'! הבגרויות מתחילות..!!!
הרגשתי ואו...איזה גבר זה..
לא רק שהוא עונה על הקריטריונים בשבילי
אלא גם דואג ועם ראש על הכתפיים. בדיוק מה שאני צריכה
הרגשתי שהפעם..אני רוצה להיפתח אלייך קצת יותר
הייתי סגורה..מיסתורית..
אתה היית מדבר ואני..כלום.
פתאום הבנתי כמה שזה מבאס את הצורה!!,לדבר על עצמך..ואני יודעת עלייך המון ואתה כמעט כלום
הרגשתי שאני רוצה להיפתח בפנייך..לא כדי לרצות אותך..אלא..מטבעיות!
באמת!
ואז הכל השתבש..
דיברנו בלילה
והרגשתי שאתה לא רוצה אותי
שירד לך ממני..
ש.. לא יודעת..
אוף.
דיברנו ודיברנו
הסברתי לו שאני באמת רוצה אותו.
שנמאס לי ממחשבות,הגיגים ושטויות אחרות.
רוצה אותו כמו שהוא
ככה,לאהוב אותו!,לחשוב עליו ולחייך כמו מפגרת
זה מה שאני רוצה.
ובדיוק כשרציתי שזה יקרה..
המצב התפהך..
מרגישה שאם הייתי פחות סגורה כמה ימים לפני השיחה אתמול
אולי לא הייתה את השיחה הזו אתמול
דיי.לא רוצה לחשוב יותר
חשבתי מספיק ל5 שנים הקרובות
לא רוצה ללכת עם הראש בקיר
רוצה אותך ככה וזהו.
חשבתי שאחרי השיחה הזו..
ירד לי ממך.
אבל קרה בדיוק הפוך
הבנתי שאתה לא סתם מישהו בחיים שלי
אלא קצת יותר מזה.
אני רוצה להגיד יום אחד.
שאני אוהבת אותך.
כי אני רוצה אותך,וזה מעבר להימשכות פיזית או משהו כזה.
כ"כ רוצה להגיד את זה כבר
רק צריכה שתגיד לי
"אורטל..כלום לא קרה..אני עדיין רוצה אותך"
וזהו!
ואני אהיה שלך.
תגידו לי שיש לי עוד סיכוי!
קטן! (: