שבוי העבר

ספטמבר 2003

יש ימים טובים, ויש ימים רעים. וכולנו בוכים שיש לנו יותר ימים רעים מאשר ימים טובים. ככה זה בחיים. כולנו כאלה ואין פה מישהו מיוחד שלא ככה. אנחנו כולנו אוכלים סרטים, סרטים רעים של עצמנו, מסתכלים על העולם מהעיניים הדיכאוניות והעגמומיות שלנו. לא רואים את האמת, כי אין לנו טעם ונוחיות להסתכל עליה. אנחנו מסתכלים על האמת דרך העיניים הרעות שלנו רק כדי שנרגיש טוב עם זה שאנחנו סובלים. כמו שאמרתי, אוכלים סרטים רעים.
ויש את האלה, המתחכמים, אלה שיודעים שהם רק אוכלים סרטים, אלה שיודעים שיש ימים טובים ושיש ימים רעים, אלא שיודעים שהכל יגמר, אלה שיודעים שהחיים הם מעגל אינסופי וכמו שלא ציפית שיהיה לך רע היום, אתה גם לא מצפה לדעת כמה טוב יהיה לך מחר. אלה, המתחכמים האלה, סובלים יותר מכולם.  כמה שהם יודעים שהכל זמני וחולף, ככה הם מחכים יותר שהכאב יחלוף, וככל שמחכים, זה לא מגיע. הסוף פשוט לא מגיע.
 
רע לי.
 
כמה ימים לפני היומולדת ורע לי. ממש אחלה מתנה. והקטע, שדווקא אמרו היה להיות טוב. היה אמור להיות ממש מצוין.. אבל ככה זה בחיים.. העיקר לעצבן אותי נכון?
 
הזמנתי את בן לישון אצלי, מעין חנוכת חדר כזאת...כי בדיוק גמרתי לשפץ אותו והכל. קניתי מיטה וחצי, משהו יפה ומשובח...קיר צבוע בכחול..טלוויזיה חדשה.. הכל אחלה!
אז הוא בא. ההורים שלי שונאים את בן. הם יודעים ש"בגללו" התחלתי לעשן סיגריות, והראסטות שלו והג'ינס הקרוע שלו בהחלט לא עשו עליהם רושם. אבל זה כלכך לא מזיז לי.. שיחשבו מה שהם רוצים הם, עם הדעות הקדומות שלהם.
הוא היה אצלי, שיחקנו במחשב, היינו באי סי קיו, יצאנו החוצה להתאוורר והיה כיף וסימפטי כזה.. אח"כ הוא הציע שנזמין את ליאור.. האמת די היססתי.. התחילו אצלי רגשות כלפי ליאור... היא די חמודה.. הוא ידע את זה. הוא עשה לי את זה בכוונה, רצה לעזור לי להתפתח איתה כבר.. אז זרמתי.. הזמנתי אותה והיא באה אלי ושתינו קברנט סוביניון משובח. היה ממש כיף בהתחלה.. קצת הרגשתי כאילו אני מבמבחן או משהו.. כי הבן הזה.. וואי.. איך שהוא שובר אותן.. יש לו את זה. לעומת זאת אני.. אומרים עלי שיש לי את הלוק ושיש לי את ה100% פוטנציאל, אבל משהו במוח דפוק אצלי.. אני לא זורם מספיק.. בהתחלה אני מגרה מהסקס אפיל של האדישות שלי, אבל אח"כ הכל נעלם כי הן פשוט חושבות שאני לא רוצה אותן.. אלא אם כן אני כבר מנסה אבל לא זורם מינית מספיק והופ! אני מגיע לאיזור הדמדומים - איזור הידידות.
אחרי כמה זמן, העיניינים התחילו להתחמם. היינו אני, ליאור ובן על המיטה וחצי ושנינו כזה מחבקים אותה. מדברים על כל מיני שטויות אבל בעיקר נהנים מהמגע.. רגע אחד היא מלטפת לי את היד, רגע אחר היא מחככת את הרגל שלה בין הרגליים שלי.. ואני כזה בסרטים.. מנסה להבין אם יש מצב להגיע איתה רחוק יותר או לא... כי בן גם שמה.. והיא מתעסקת גם איתו.. אני כבר לא הכרתי את ליאור יותר. ליאור עם שני בחורים..? מה נסגר פה..?
הפעם הזאת נראה לי הכי זרמתי אי פעם בחיים שלי.. אפילו ברומן הדפוק שהיה לי בקיץ עם ההיא מאזור, לא הייתי פתוח ככה..
העיניינים התקררו לאט לאט ובסופו של דבר היא הלכה. היה נחמד כזה ובן אמר שיש מצב שפעם הבאה שהיא מתמסטלת אני יכול לגשת לעיניין. ברגע שהתחלתי אני יכול לסיים. כי הרי, אין סוף בלי התחלה.
 
עד פה היה טוב.
התעוררתי ב12 בבוקר, אני צריך ללכת עם בן לריאיון עבודה עוד שעתיים.. אז קמתי. נתתי לו להמשיך לישון.
ניקיתי את הכל בחדר והעלמתי ראיות לשתייה ועישון.. האמת שיחקתי אותה בקטע הזה.. תוך כדי שאבא שלי במטבח אני שוטף את הכלים באמבטיה וכשהוא נכנס לחדר אני מחזיר אותם למקום.. ג'ימס בונד שכזה.. אח"כ כשהכנתי לעצמי תה, אבא נכנס למטבח. הוא לא נראה הכי מאושר.
לפני שבן בא בלילה הקודם, ואמרתי להורים שהוא ישן אצלי, הם אמרו שטוב, שישן בחדר הפנוי ואני כזה לא מש הבנתי אותם אבל לא התייחסתי.. מה.. אני מארח את בן.. שישן אצלי למה שישן בחדר אחר..? אחרת בשביל מה ישן אצלי? 
אז אבא כזה אומר לי.."למה הוא ישן איתך במיטה? זה לא מקובל הדבר הזה.. זה לא נראה לנו... מה זה היה צריך להיות..??" ואני כזה.. מסתכל עליו, לא מבין מאיפה לעזאזל הוא הביא את היציאה הדפוקה הזאת ואמרתי שסה"כ בא לישון אצלי.. חבר טוב שלי..למה מה אתה חושב שעשינו..!? ואז הוא כזה עונה לי "לא הבנת אותי, אני לא אומר שעשיתם משהו אבל זה לא עסק ככה שהוא ישן איתך במיטה זה לא מקובל עלי דבר כזה בבית שלי יש פה חדר פנוי למה שלא ישן שמה..?" ואני כזה המום כולי, לא יכולתי להוציא הגה מהפה שלי.. "מה זה "דברים כאלה"?? זה ממש דפוק מה שאתה אומר חבר שלי בא לישון אצלי למה שלא ישן איתי בחדר מה זה ההיסטריה המטופשת הזאת..!?" ואז הלכתי.. לא רציתי יותר לשמוע את האיוולת הזאת. אבא שלי יכול להיות לפעמים מה זה בסרטים מטופשים.
אח"כ אמא התקשרה. היא נשמעה מצוברחת כזאת ושאלתי מה קרה והנה גם היא התחילה..."לא ישנו כל הלילה למה הוא ישן איתך במיטה? מה זה הדבר הזה לא מוכנה לדברים האלנה בבית שלי".. ככה היא אמרה. ואני כזה חטפתי את הקריזה "סליחה?!??! על איזה דברים את מדברת!! מה נסגר עליכם..!?" וככה המשיך הויכוח. זה היה כמו לדבר אל הקירות. לא מוכנים לשמוע. כמעט ניתקתי לה בפרצוף.
אח"כ אני ובן הלכנו לריאיון עבודה ולא התקבלנו. יום מושלם, כבר אמרתי? הוא הלך למור. לא רציתי ללכת. אני עוד כועס עליה מההתעלמות הדפוקה הזאת שנתנה לי לפני כמה ימים. אני כבר מתחיל לשנוא אותה.
אח"כ כבר התחלתי להרגיש רע.. ההורים שלי חושבים שאני הומו.. אני לא מוצא עבודה.. אני שונא את מור.. משעמם לי.. חברים שלי מתחילים להתגייס.. ואני אפילו כבר לא כלכך מצפה לנסיעה שלי לאילת עוד שבוע.. ותקעו מסיבת גיוס לחבר שלי דווקא ביומולדת שלי!!!!
התחלתי להיות עצבני בטירוף וכשאמא שלי הגיעה ממש התעצבנתי עליה. כעיקרון הבהרנו את הדברים, אבל זה עדיין.. כלכך מכעיס אותי.. אמרתי לה שהם ואבא התחפרנו לגמרי ממתי זה חטא לישון באותו חדר עם חבר שלי?? הרי בשביל מה הזמנתי אותו..?! בשביל שאני גיד לו לך תישן בחדר אחר..~!? מה היא דפוקה?? ובכלל נמאס לי מכל החשדנות שלה.. כל דבר אני הולך כל דבר שאני עושה אני חייב לה הסברים נמאס לי כבר. יכול להיות שאני סתם אוכל סרטים רעים וזהיא לא באמת דואגת וחוקרת כמו שנדמה לי ושאני עד עכשיו מרגיש אשמה על הסיפור עם הסמים אבל עדיין.. זה כלכך מכעיס אותי שפשוט בא לי לעשן לה באנג מול הפרצוף. אחרי שאני הייתי ילד כלכך טוב, וברגע שביקשו ממני, הפסקתי עם השטויות, אחרי שכל היציאות שביקשו מני לחזור מוקדם חזרתי, ונתתי לעצמי להרוס לי את הכיף בעוד שכולם ממשיכים לבלות להם, אחרי שאני מעולם לא פשעתי לא גנבתי לא הרבצתי לא עשיתי שום דבר רע בחיים הארורים האלה, הם באים בטענות מפגרות שלא הייתי בסדר על שהכנסתי חבר שלי לישון אצלי..!! יודעים מה?? מצידי שיחשבו שאני קוקסינל שיטבעו בחרא שהם בישלו ובסרטים הם הפיקו וביימו, לא אני אהיה זה שיסבול אלא זה הם!
 
אבל הקטע שרע לי.. אני לא אוהב לכעוס על ההורים שלי.. אני אוהב אותם. אבל למה? למה אתם גורמים לי להרגיש רע כל הזמן? ומה הייתה היציאה המפגרת הזאת היום? מה אני.. אשרף באש הגינהום על שישנתי עם חבר שלי.!? תגידו תודה שאני לא מכור לקוקאין שואני לא יושב בכלא.. למה אתם כלכך מתעקשים להיות מיושנים כאלה ותהרוס לי את הכיף בחיים האלה?
אני כבר לא יודע... רע לי באמת שרע לי.. סרטים רעים... כבר אמרתי?