כשאני בא אלייך אני מרגיש כמו תייר. נשאב לתוכך, זיעתי ניגרת בין שפתותייך המדושנות, העשויות הייטב. 

כשאני בא אלייך אני מרגיש כמו תייר, בעיניים בורקות אני מגלה אותך, לומד אותך, יודע אותך.

כשאני בא אלייך, אני מרגיש כמו תייר. מתעלס איתך בפינות רחוב מיותמות מחזר אחרי סימני הדרך, האורות שאת משאירה.

כשאני בא אלייך אני מרגיש כמו תייר. נהנה מכל רגע גם, כשאת דופקת וזורקת שוב ושוב. ושוב.

כשאני בא אליך, תל-אביב, אני מרגיש כמו תייר.

מתאהב בך כל פעם מחדש, אך זוכר, שלטעם הקיא שלך, מהול הקפאין וההוללות, יש את הטעם החמוץ ביותר בכל מחוזות תבל.