מדהים איך אנשים שלא מכירים את המגרש הביתי הזה,  מוסרים אליו את הכדור כל פעם מחדש מבלי לדעת. וכל פעם זה מעיף אותי לאוויר. מי אני? מי אתם? ואולי זה בכלל רמז בסוג של אנדרסטייטמנט משוגע?

אני חושב שזה אחד מבין הרגעים היחידים שאני עתיד באמת לחלוק אתכם, סתם כנקודה למחשבה. אני חושב שמשהו קורה לי בחיים, משהו מוזר מצד אחד, מצד שני משהו מאוד גדול. אני לא באמת יודע להגיד מה זה אבל הבומרנג הזה חוזר אלי כבר פעם שלישית ברציפות בפרק זמן יחסית קצר. אני לא יודע להסביר למה זה קורה, או מאיפה זה מגיע. אולי מתוך הערכה משוגעת של אנשים אלי ואולי מתוך רגישות והיכרות שלי את עצמי. 

זה אולי המקום להגיד שזה לא מובן מאליו, הדבר הזה שאקרא לו פה "להכיר את עצמך" עוד לפני שהכרת את עצמך באמת(מה זה היה אז? 21?) . אני לא מאמין בגורל, מצד אחד, מצד שני אני גם ממש לא מאמין באלוהים. ואם הוא קיים, אני חושב שאני מאוד כועס עליו. בעיקר על המון דברים שקרו פה במאה האחרונה. אני חושב שזה היה ממש לא אחראי להשאיר אותנו ככה עם עצמנו בלי השגחה. כשחושבים על זה זה דיי משוגע. מה שכן, כח האנרציה. כתבתי על זה פעם, משהו בלתי מוגדר שקורה מתוך כח פנימי בלתי מוסבר. ואם את הפוסט הזה אתם חושבים שאתם לא מבינים.. אז תחפשו בגוגל את הפוסט ההוא, הוא אחד העמוקים, הפואטיים, ואחד היותר לא ברורים שלי. "ציפור החול". אני חושב שזה השם המדויק. 

ואם להיות קצת יותר ממוקד- קצת קשה לי להמשיך כאילו כלום כשמישהו שמכיר אותי בקושי, ולא מכיר את המקום הזה, מכנה אותי  "ארטיסט". ואני חושב שבנקודה הזאת אעשה הבחנה מאוד ברורה בין הכינוי הזה לכל כינוי אחר- נסיך, צ'ארמר, אצטרה.. בכל מקרה, אני חושב שבפעם השלישית כשזה קרה, והגיע כל פעם מאדם אחר לחלוטין,  אני חושב שבנקודה הזאת כבר חייכתי לעצמי חיוך מאוד גדול. 

גילוי נאות- מצחיק שהסיבה היחידה שבגללה החלטתי לכנות את שם הכותב שכותב פה, את עצמי (סוג של) בכינוי "ארטיסט"  היא בעיקר בגלל אחת הרצועות של שופן, shopen , ששמעתי בגיל 21.  אני חושב גם שדרך אימוץ הכינוי הזה לעצמי התחלתי לגבש פה סוג של אישיות אמורפוית בקטע חולה. 

מצחיקה אותי סגירת המעגל הזאת בשלב הזה של החיים.. רגע לפני סוף התואר.

ועוד כמה דברים שהם לא באמת קשורים לשום דבר: 

-שמתי לב שרוב הכותבים שבילו פה לפני שש שנים כבר לא פעילים, ואני מוכרח לציין שזה קצת מוזר לי.

-ועוד דבר- שמתי לב שישרא-בלוג עומד בפני הפרטה..  מזל שאני עוד נכנס לכאן מדי פעם ומתעדכן, אולי זה זמן טוב לעשות איזו שמירה רצינית

של כל מה שקרה אצלי ושל כל האנשים שעברו מתחתיי, מצדדיי, מאחורי ומלפניי בעשור האחרון.

-ודבר אחרון- זה יותר סוג של מסר לקבועים שלי, ולכל המנויים, ולכמה שעוד פוקדים את המקום הזה מדי יום למרות שהוא לא פעיל דרישת שלום,

ושיהיה לכם חג פסח שמח! 

PS

הרגתי עכשיו יתוש נמר.. תזהרו מהם, העקיצות שלהם לא נעימות בלשון המעטה. איזה כיף זה קיץ?