עבר לו היום הראשון, דיברו על הרבה דברים. לימודים, עבודה, מלגות בכל מני סכומים, אפילו טיול גדול בחו"ל..  מענקים, ובכלל, כמה כסף עומד לרשותי ולאיזה צורך ברגע שאני עושה את הצעד הראשון בתור אזרח..

במדינה לא הכי מתוקנת שבעולם..

מצחיק להגיד את זה, אבל ככה זה לפחות מרגיש. אין פה צדק או שוויון, וזה אוכל אותי, מכרסם בי במקום כל שהו למרות שאני יודע שלא ככה זה צריך להיות. רחמים היא לא התכונה החזקה שלי אבל זה עדיין מגרד לי מתחת לציפורניים. קשה לראות אנשים זרוקים ברחוב, מצד שני מגעיל אותי לתת להם אפילו שקל. ברור שלכל אחד יש את הסיפור הכואב שלו, אבל אם אני אתחיל לפזר שקל לכל אחד שהסיפור שלו לא הכי פשוט, אהיה אחד כזה.. עני מרוד בעצמי.

אמרו לי פעם מזמן.. עני זה לא מי שאין לו, עני זה מי שיש לו חובות. תיזכרו את זה.

בכל מקרה, דיברו על השלמת בגרויות, ארבעה חמישה חודשים, נישמע לי דווקא רעיון לא רע בכלל. (אתה לא צריך להתחבר כל שניה כדי להראות שאתה שם, אם אתה רוצה פשוט תגיד משהו, תשבור את הקרח הזה שיצרת. וכן, אני מאשים אותך במקום כל שהו כי זה מתחיל להרגיז.) אולי אפילו לשפר כמה מהן.. יש לי תחושה שני יכול יותר מ85 ב4 יחידות באנגלית, וסיפרות כנ"ל, אבל השיפורים הם נושא רחוק יותר, בנתיים צריך להשלים את מה שאין, שזה נתח קצת יותר גדול.

בסוף המנחה ביקשה שלושה מתנדבים לראיון אישי כזה, הצבעתי, יחד עם עוד שני חיילים. בשיחה העלתי את העובדה שהציעו לי לחתום עוד שנה בצבא בתנאים לא רעים עם שכר יחסית גבוהה.. אפשר רק לחלום על כזה באזרחות במצב של חייל משוחרר. היא אמרה שזה יכול להיות רעיון נחמד ושכדאי לי לחשוב על זה.

בילבול, אני מחולק לשלושה חלקים, בין לימודים, דבר שאני לא הכי משתוקק לו, לבין עבודה באזרחות, שאני לא ממש יודע עד כמה יהיה מצב למשהו שאוהב מספיק בשביל להשקיע את כל כולי בתוכו.. ואני מניח שתעודת בגרות תהיה חלק מהדרישות.. וקבע, לא צריך להתאמץ יותר מידי בשביל זה.

יכול להיות שזאת סוג של בריחה, לבחור בדבר שדורש ממני הכי פחות, אבל בטכלס המון השקעה מעצמי, שמיצוי עצמי וסיפוק הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד. התמסרות זה שם המשחק, ורק בזכות זה הגעתי לאן שהגעתי היום.. מקבל תעודות הצטיינות מסגני אלופים ומאלופי משנה.. היה דיבור על איזה תעודה מנשיא המדינה אבל נו, יש כניראה טובים ממני.. שיהיה בכייף. אני עושה את מה שאני עושה מיתוך אהבה ומסירות נפש. ולא מיתוך רצון לדף הערכה מנייר. את ההערכה שלי אני מקבל בשטח. וזה הכי כיף שבעולם.

מחר מתחיל היום השני של ההשתלמות, קמים בשש, בשבע צריך כבר לצאת מירושלים לכיוון ת"א, ומרכבת ארלוזורוב קו 61, חצי שעה עד למכללה.

אגב, יש שם אחלה של ארוחות צהריים!

לילה טוב ירושלים.

ארטיסט, שלא יודע מה לעשות עם עצמו בהמשך.