יורד במדרגות, שומע קול קורא בשם אבי..

אני: "לא זה אני.."

בעלת הדירה: "אההה שלום לך, קיבלתי את האימיילים ששלחת לי, תודה, אקרא את החומרים ביום חמישי."

אני: "בכיף, תודה רבה וחג שמח!"

בעלת הבית שלנו, חמודה, לפני כמה ימים כשהלכתי לשפוך את הזבל ניתקלתי בה, אישה מבוגרת, הגיעה עם הקניות מהסופר-מרקט..

"אפשר לעזור לך?"

"כן תודה, אני אשמח, זה ממש חמוד מצידך"

אני מודה, כזה אני.. נחמד ואדיב מטבעי.. האמת היא שהיא גם לא עשתה לי שום דבר רע, כך שאין סיבה שלא אציע לה את עזרתי.. כל עוד אני יכול. (נכון, לך אני לא מציע אף פעם, אבל היי! זה כי אתה בכלל מזמין באינטרנט! ומביאים לך את זה עד לפתח של הבית! שמן!=) ). הכנסתי את שקיות הקניות לבית שלה, היא גרה ממש מעל הדירה שהיא משכירה לנו. יש לה בית יפה, מאוד גדול, מצד ימין על מדרגה גדולה עומד פסנתר כנף שחור, ומצידו השני של הסלון טלויזיה, באמצע שולחן עץ ומסביבו מפוזרות ספות בעיצוב שלא ראיתי מעולם, טוב, רק בסרטים. היא התחילה לדבר, כמו כל אלמנה מבוגרת שאוהבות לפטפט. אצמצם במילים ואגש לנקודה. מסתבר, שהיא הייתה מרצה לסיפרות באוניברסטיה העברית כאן בירושלים. דבר שהרשים אותי עד מאוד. אחרי הכל התחום דיי קרוב לליבי והחלטתי ליקפוץ על המציאה אז שאלתי אם אני יכול להפנותה למספר קטעים שכתבתי, והיא שמחה מאוד על עצם הצעתי והתרשמה.

אז שלחתי את המכתב עם הקישורים, והיא קיבלה אותם. למוחורת בבוקר כשאחותי באה לקחת אותי לקניון, היא בדיוק הגיע גם.. (בעלת הדירה)

"שלום לכם!"

"היי לאה, מה שלומך?"-שאלתי באדיבות.

"טוב תודה,  שתדע לך שיש לך אחות מאוד יפה!"

אחותי מסמיקה.. ומשיבה בהנדת ראש צנועה. "תודה רבה"

"וגם אתה, בחור מאוד יפה ואדיב..תודה על אתמול!"

"אין בעד מה, ותודה, אני מאוד מעריך את זה."

"טוב, לא אפריע לכם, שיהיה לך יום נעים" היא אומרת מנופפת לשלום ונכנסת לביתה.

המשכנו לרכב מחוייכם ושמחים.

הכנות לקראת ארוחה משפחתית שכזאת.. היום אחרי הצהריים. אז הצטרפתי לאחי וחבר שלו לקניות, הלכתי לקנות פיתות, ועד שיהיו כאלה מוכנות חמות מהתנור, הלכתי לרבוץ מעט בחנות החיות במרכז המסחרי, נהגתי לבלות בחנות היא הרבה בתקופת התיכון, וא', בעל החנות, מאוד שמח לראותי.

"שלום נ' מה שלומך?"

"טוב תודה, איך הולך?"

"בסדר גמור, תגיד, מה אתה עושה?"

"בחופשת שיחרור, עוד פחות משבוע אני מזדכה על עצמי ושב לאזרחות הקורצת"

"נו, ויש תכנונים?"

"אתה מכיר אותי, אני בערך האדם ה-כ-י ל-א מתוכנן שקיים על אדמת ארץ ישראל"

"יפה, נו, אולי תבוא לעבוד אצלי? אני מחפש בנאדם אחראי שיודע להתמיד ולהשקיע מעצמו.."

"תעשה שליחויות, אלמד אותך קצת על מה שקורה, בהתחלה לא תרוויח הרבה אבל בהמשך השכר יעלה.."

"אתה יודע, בתור התחלה, גם רק כמה שעות, תוכל לנצל את שאר היום"

"אממ, זה נישמע רעיון נחמד.. "

"כן, אני פותח גם עוד חנות עוד מעט, באינטרנט, ביחד עם שותף, תיכנס גם לשם.. אני יודע שתחום המחשבים קרוב אליך"

הינהנתי לחיוב.

"טוב, אממ, אני מעט לחוץ, אבל אבוא מחר ונשב ונדבר על זה?"

"לא לא אין צורך, אני יודע עם מי יש לי עסק. תחשוב, תבוא עוד כמה ימים עם תשובה, כן כן לא לא."

חייכתי והלכתי. מצחיק, מיום ליום פונים אלי יותר ויותר אנשים בבקשה שאבוא לעבוד אצלהם.. לפני שבוע פנתה אלי אמא של חבר, דיילת בישרא-אייר. מסתבר שבעוד כמה שבועות ניפתח קורס של דיילי קרקע מטעם אל-על, לטענתה הדרישות שלהם מאוד גבוהות אבל היא חשובת שאני מתאים.

"הם מחפשים אנשים איכותיים, ישר חשבתי עליך והתקשרתי"

כשחושבים על זה באמת עבר כבר המון זמן ולא חזרתי אליה עם תשובה... Shame On Me.

זהו, הארוחה הסתיימה, שום דבר מעניין לא היה שם.. אחרת הייתי מרחיב..

סידרתי את החדר, סוג של טרפייה, שקט.. אני לבד כבר יותר מ48 שעות בבית הזה.. וזה כיף ונחמד. חשבתי על זה קצת.. כשאקבל את מענק השיחרור שלי אני רוצה לנצל חלק ולעלות לצפון לכמה ימים.. לחוש מעט שקט ונוף.. ואם יתמזל מזלי אפילו אצליח לישדוד מאימי (ברשותה כמובן) את הרכב.. לא הרבה זמן.. אולי אפילו שתי לילות.. שלושה ימים.. גליל עליון הכיוון בגדול.. יש שם אחלה צימרים. לנוח.. להרפות מעט מן המציאות השוחקת, ולשאוב קצת מהיופי שבקרוב יילך וייעלם. גנרל חורף בפתח.. אני מרגיש את זה. חשמל סטטי, האף מגרד, תופעות שקורות לרוב בעונות המעבר.

נכנסתי למקלחת.. נעלתי את הדלת.. אתם בטח שואלים למה.. אני הריי לבד בבית, ואני עונה.. "כוחו של הרגל". פתחתי את המים ואדים החלו ממלאים את החדר.. כמה שניות, ואני, עירום, בתוך ענן שלם של אדים שהחליט להציף.. מקלחת זריזה, שמפו, סבון פנים, סבון גוף. ראיתי בזווית העין שלי מרכך שיער.. אני בדרך כלל לא משתמש בו.. אבל הוא היה שם, והיו עוד מים חמים.. אז למה לא.. הכתובית דיי קפצה לי לעין.. "נוסחאת ברק".. נו באמת.. מה זה השטויות האלה?! הם באמת חושבים שזה עובד? כשהמוצר אצלך בבית ומשעמם, אולי כן, אבל ככה כשהוא על המדף? לא הייתי מתעמק במיוחד, והאמת היא, שאני גם דיי לא זוכר מאיפה הדבר הזה הגיע, לאבא שלי בקושי יש שיער..

יצאתי.. הרגשה של חדש.. זה כיף ונחמד.. העור שלי ממשיך להתקלף, מוזר, עבר לדעתי הרבה זמן מאז השיזוף ההרסני ההוא, אבל מה שיותר משמח

זה ש.. "טם טם טם" הצבע הכהה נישאר לי.. ואפשר להגיד שזה דיי השאיר בי ניצוץ של שמחה.. שבכל זאת מכל הסבל הזה נשאר משהו נחמד ומתוק. וזה לא שאני משלה את עצמי, אין לי ספק שזה ייעלם בשלב כל שהו. נו, ג'ינג'ים.

זהו, הפוסט הזה ארוך, התגעגעתי לכתיבה. הוא הולך להתפרסם בשעה 02:14, אבל השעה בעצם 03:11.. אולי קצת לפני, השעון במחשב ממהר כדי שאחשוב שהשעה מאוחרת וארוץ כבר להתחנה המרכזית כדי לא לפספס את האוטובוס לבסיס.. נו, ההוא ב12 וחצי שאמרת שס' ראה אותי רץ אליו ולא הבחנתי בו?

הפוסט הראשון תחת קטגוריית "עבודה"!!!!11אחד.

עוד פחות משישה ימים, וזה נגמר.

יש רעשים מוזרים מהסלון..

אני הולך לבדוק מה זה.

אחלו לי בהצלחה.

לילה טוב.

03:18