כלכך הרבה מבפנים, וכלכך מעט זמן כדי להוציא את כל המטען הזה החוצה. וזמן, דבר שלאחרונה היה לי בשפע, עד לא מזמן, מהרגע שהשתחררתי, כשבאותן שלוש שנים היה נחשב לדבר קדוש, ואולי הקדוש שבקדושים, פתאום מקבל משמעות חדשה. משמעות עצומה הרבה יותר. פשוט, כי "אם לא; אז." ואחרי האז אין כבר דרך חזרה. ולפני כן? לפני כן "טוב אז אין דבר." לפני כן, "נו מיילא", לפני כן, "אולי מחר" אולי מחר.

התחלה חדשה, כמו צעדים ראשונים של תינוק. תמיד היו, ותמיד יהיו לדבר מרגש. איזה חיים היו אם לא היו מרגשים צעדיו הראשונים של תינוק שלא מזמן החל נושם את האוויר האווילי של העולם המוזר הזה. המזהם הזה, המרושע וחסר האחריות הזה. אבל באותה הנשימה.. הקסום, והאוהב, העוטף והמחבק הזה. רק לשמור, לשמור ולהישמר מפניו. להישמר מפני הטוב.  לא, אתם לא מתבלבלים. להישמר מפני הטוב. ויש כלכך הרבה ממנו. ולא סתם אמרה, "רק שמור אותי מאוהבי, ומשונאי אשמר לי בעצמי". ואני אשמר. עד היום אולי לא עמדתי במלאכה, והבטחתי הבטחות.
הבטחות ללא כיסוי.
אך עמדתי בנפילות,
במעידות.

מחר הכל מתחיל. דף חדש, שאיתו מסתימת לה תקופת התלבטות, והתבטלות, והתבלטות, ועוד המון "תטות" כאלה ואחרות בהן אני לא ממש זוכר אם הט' היא שבאה לפני הת', או אם בכלל להפך. אבל זה לא ממש עקרוני. זה לא משנה. פתאום אותה פרפקט-ציוניסטיות תופסת נישה זולה יותר, חסרת משמעות, ופתאום העיקר מקבל את תשומת הלב המלאה.

מבט אחרון לעבר מונה האבטלה מעודד אותי מאוד. לא נסחפתי, ולא שרפתי יותר מידי זמן באותה האי עשייה שלי. ובעצם, מי אמר שגם בתקופת האי עשייה הזאת לא עשיתי שום דבר מועיל? אמנם בזבזתי המון( כסף, בדקות זמן אוויר מחוץ לרשת הסלולרית שלי בהודעות אס אם ובשיחות סרק.  450 שקל >.< זה טרוף. ) אבל גם הרווחתי המון. ולאו דווקא דברים מוחשיים, פיזיים, כאלה שאפשר לגעת בהם. לפעמים הרווח נמדד בדברים שאין לך כאן ועכשיו. ולפעמים הוא המוערך יותר.

השבוע הקרוב הולך להיות עמוס, לוח זמנים צפוף (צפוף!) , המון לעשות, ומעט זמן לביצוע. ובנוסף, אנשים חדשים. המטיבים איתי, המטיבים עם הבלוג הזה, ייזכרו שלפעמים, ואולי בדרך כלל...   ..  . טוב נו, אולי אפילו לרוב, אני מתקשה להתחבר עם אוכלוסייה חדשה בקלות (דו שיח עשיר?) . ואולי זה מגיע מחוסר ביטחון עצמי, ואולי מחוסר עניין, ואולי סתם, עקב חוסר מצב-רוח או לחץ פנימי גדול מאוד( נקרא לזה.. התרגשות?) . מאמצים פיזים, ושחרור אנרגיות, אולי יכול לעזור, ואולי אף ייגרע ממני.

מה שבטוח זה, שכשאחזור אחזור יותר..  יותר מסוגל, יותר יציב, יותר.. שרירי? המונח שרירים מעביר בי צמרמורת קלה. חיטוב גוף, נשמע תמיד עדין ומטאפורי יותר, ואולי הפעם.. אולי הפעם הוא יקבל את משמעותו האמיתית.

שיהיה שבוע חורפי במיוחד, מקסים, ובזהירות בדרכים- כי זאת המלחמה האמיתית של כולנו, מלחמה יום-יומית עקובה מדם.

מכאן אאחל לכולם רק אושר ובריאות.
תודה לכל המגיבים מהפוסט הקודם, חיבוקים.  
מעריך. את כולכם. וגם אוהב את כולכם.
ואפילו יש כמה חדשים.. תודה לכם.
ומי ייתן ונתראה בחזרה ביום שישי.

שבוע מפרך, ולא פשוט.. שבוע שלם.

משמעות.

אם הייתי יכול, היו מתנגנים ברקע, בזה אחר זה:

אהוב יקר/ רונית שחר

 בוא/ עברי לידר

אוהב,

ארטיסט.