אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה בה שולחן המחשב המגושם שלי היה מלא במחברות וסיכומים, אבל זה כניראה ממש חשוב לי. מספיק בשביל שאטרח, ולא אסתפק במה שהמרצה אומר בשעורים ואעבור בעצמי בפעם המי יודע כמה על מעט החומר שאני כותב, גם בבית. ואולי אפילו אסכם מחדש, אחרי לא מעט טיוטות, כמו קסם, מגיע ההרכב המנצח וממנו אפשר להתחיל להפנים.
 
"לא כל ערבי הוא מחבל, אבל כל מחבל הוא ערבי"
 
משפט שהרתיח אותי, כעס פנימי ממקום לא ברור. אבל המציאות כבר דיברה בעד עצמה וטבלאת נתונים אכזרית מחמשת השנים האחרונות כבר דיברה בעד עצמה, ולי לא נותר אלא לשבת בחזרה בכיסא המרופד להמשיך להביט על המרצה בתמיהה, בעניי עגל, ולילגום עוד מעט ממיץ הענבים שקניתי בהפסקה סתם כדי להרגע.
 
אפשר להגיד שהחיים שלי מתהפכים ומעצבים אותי מחדש. אחרי השלב בו אתה מסיים את הפרק הצבאי מונחות בפניך מספר אפשרויות, ואילו אני בחרתי בכולן. בכולן פרט באחת. בחרתי בכולן פרט מזאת שתיקבע למעשה את המשך חיי לזמן הרחוק יותר. לקחת את הזמן, ולא מתוך עצלנות או אפטיות.. אלא מתוך ידיעה והבנה שבמה שאני הולך לגעת, בו אני אעסוק ולא ארפה ממנו עד אשר אמצא את כל הפוטנציאל, ואז, אם זה באמת לא יילך, לפחות אוכל להגיד שניסיתי.
 
משמעות. אצמצם במילים.

הזמן אוזל, מונה ההתבגרות שלי עשה את שלו. עכשיו זה רשמי יותר, וכעת הוא יירד לטיוטה עד לשנה הבאה.

כל שנותר הוא לאחל למי שחוגג או..  חגג, שנה אזרחית חדשה טובה, מוצלחת יותר, עם המון אהבה, אהבה. אושר ובריאות.
 
וסתם בשביל הפרוטוקול..
 
בהזדמנות חגיגית זו אאחל לעצמי ולכל שאר חוגגי יום ההולדת בתאריך הניפלא הזה, מזל-טוב.
ומי ייתן, וכל משאלותנו תתגשמנה.
 
בברכת סילבסטר אוהב מפנק, מלא מתנות ומשמח,
 
ארטיסט.