חמיצות. תחושה שתוקפת אותך כל פעם כשאתה טועם יין אדום, ולא משנה כמה משובח או מאיזה בציר הוא יהיה. ולאחר מיכן, תחושת יובש נעימה על הלשון. געגועים אין ספור למשהו שהיה חלק בלתי נפרד מהשנים האחרונות פתאום ניראה רחוק ולא נגיש.

 טרקתי אחריי את דלת העץ הישנה בכעס רב, הצירים חרקו וצעקו את צעקתם האחרונה, ואבק החל ממלא את חלל החדר הקטן. הירח הציץ לו מבעד לתריסים, ואילו אני נותרתי מחוסר כל כוחות, מותש, ועייף, ובעודי זורק את כלי הירייה על גבי השולחן אני מוסיף וזורק את עצמי לכיוון המיטה, תוך כדי שאני חולץ את נעליי ומכבה את הנייד. המון רעש ביום אחד קטן, המון בלגאן.

 אני גר בדירת קרקע מיזה שנה. לפני כן גרתי יחד עם הוריי אך מכל מני טעמים נאלצתי לעזוב את ביתם ולשכור דירה במקום מרוחק. נדרש ממני להתנתק מאותה סביבה, להתחיל את חיי מחדש וזה מה שאני מנסה לעשות במשך שלושת השנים האחרונות אך איני מצליח. משהו משאיר אותי בעבר, משהו שלא הצלחתי לסיים כמו שצריך, משימה בה נכשלתי שלא באשמתי. טוב, בעצם, גם לי יש חלק באשמה, אבל אני לא יכול לקחת על זה אחריות באופן מלא.

אני מאבד את עצמי.
אני לא מרוכז.

משהו קרה.

חוסר שקט פנימי שצועק ממני החוצה בקולי קולות, חרישי.

אבל זז בי כל הזמן ומכולל שמות.


משהו כאן השתנה.

משהו כאן כבר לא אותו דבר.

בילבול, בילבול מלווה בחוסר אונים משאיר אותך מחוסר כל.

 כמו בעבר, כשהיה מכל-טוב וכעת נותרת עירום. קריח מכל מקום אפשרי.

כמו בעבר, אז ידעת, והיית ברור ומובן לכולם, והיום, היום אתה מערבולת רגשות אחת גדולה.

ומחפש תשובה.

עריכה:

כיביתי את האור, ונבהלתי מהחושך שאני כלכך אוהב. הדלקתי נורה קטנה בצד, וטיפות מליחות החלו מפלסות דרכן דרך הריסים, ללחיים. לא חולפת לה שבריר שניה וממחטה רכה ומקומטת עוטפת וסופגת אותן, והן? נעלמות כלא היו. נעלמות אך ממחזרות את עצמן, ועוד אחת שדומה  כמו שתי ציפורי דרור רוויות חופש, גם היא מפלסת דרכה באותו הנתיב, באותו המסלול, ונעצרת באותו מקום ומחכה.

חורף בחוץ, גשם, ברקים ורעמים, וקר.  סיבוב קצר בחוץ, ואין אף אחד, ריק, ריק מתוכן. כמו הזמן האחרון, אצלי. הכל חסר משמעות, וחוץ מהשגרה שמשרתת את האינטרס, את המטרה הנעלה, הכל סטטי ומרגיז.  תשלומים, פוסט בתשלומים. כלכך מזעזע. סחבת, ואין סבלנות, ואולי לשנות. אולי להשכיח, אולי להמשיך קדימה, אבל משהו מבפנים עדיין במקום כל שהו, הרגשת בטן חזקה, אינטואיציה, כזאת שאי אפשר להתווכח איתה אבל כזאת שמצד שני יכולה להיות גם הרסנית מידי.

ללכת סחור סחור ולא לגעת בנקודה, ואולי לגעת בה כלכך במדוייק, לפעמים מספיק להיפצע פצע קטן ולאבד הכרה, לא חייבים להחתך בעורק ראשי, ואפילו לא להחתך בשפה. לפעמים דימום קטן ומקומי יכול להיות הרבה יותר קטלני.

צריך להמשיך קדימה. אבל אין לאן. צריך להתחיל דרך חדשה, אבל פחד מהפסד מרתיע לפעמים הרבה יותר. ולפעמים ההפסד עלול להיות תוצאה גרועה הרבה יותר בסופו של מעשה. ולפעמים, לפעמים ההמתנה משתלמת. 

When you're close to tears remember
Some day it'll all be over
One day we're gonna get so high
And though it's darker than December
What's ahead is a different colour
One day we're gonna get so high

And at
The end of the day
remember the days
When we were close to the edge
And we'll wonder how we made it through the night
The end of the day
remember the way
We stayed so close till the end
We'll remember it was me and you

'Cause we are gonna be forever you and me
You will always keep me flying high in the sky of love

Don't you think it's time you started
Doing what we always wanted
One day we're gonna get so high
'Cause even the impossible
is easy when we got each other
One day 'we're gonna get so high

And at
The end of the day
remember the days
when we were close to the edge
And we'll wonder how we made it through the night
The end of the day
remember the way
We stayed so close to till the end
We'll remember it was me and you.

'Cause we are gonna be forever you and me
You will always keep me flying high in the sky of love
'Cause we are gonna be forever you and me
You will always keep me flying high in the sky of love

High, high, high, high, high, high, high, high

And at
The end of the day
remember the days
when we were close to the edge
And we'll wonder how we made it through the night
The end of the day
remember the way
We stayed so close to till the end
We'll remember it was me and you.

'Cause we are gonna be forever you and me
You will always keep me flying high in the sky of love (x3)