אמצע הבוקר, ו.. טוב האמת שיש תכניות.. או היו, לא מרגיש הכי טוב, מצונן, לפי התכנון בעוד כחצי שעה הייתי אמור להיות אצל התלמידה החביבה שלי אבל משיחת הטלפון עולה שהיא נידבקת מהר ככה שהשעור הכפול להיום, בוטל.

שיגרה, ועדיין אין הרבה זמן להקדיש לדברים החשובים כמו.. סידור החדר (כי מבולגאן פה בטרוף), בילוי עם חברים, ואפילו צפייה במערכון הקצר של תחזית מזג האוויר עם דני רופ (לעזזל כמה שאני רדוד היום=) בסיום כל מהדורת חדשות מרכזית אליה הייתי מכור בימים סוערים של חורף, אפילו לזה כבר אין לי זמן, או חשק.  ואם הוא לא יגיע אליי, אני אגיע אליו. השלג. כמובן..

היומן שלי ממשיך לתפוח, להתמלא בשלל אירועים. מזכיר לי להעביר שיבוץ לשבוע העבודה הבא עד היום בערב,  מזכיר לי שהלוותי לחבר ההוא סכום X של כסף לחצי השנה האחרונה, מזכיר לי שלזאתי שלא החלפתי איתה מילה בעשר השנים האחרונות ופגשתי בה בסופר מרקט בשכונה יש יום הולדת בקרוב, מזכיר לי שיש ישיבת צוות בקרוב.. (ואותה, לשם שינוי אסור לי לפספס) מזכיר לי על בוחן נהלים, מזכיר לי על.. הַסָבָה (פתחקמץקמץ? נו מיילא.) מקצועית שאצטרך לעבור בקרוב למרות שאני טיפוס קצת בעייתי במסגרת העבודה (הציעו לי קידום? לי? עדיין מתקשה ומסרב להאמין.)  ומזכיר לי שאני צריך כבר ללכת לתרום דם. תתרמו גם אתם! המדינה שלנו נגמרת!

שוקע בעובדה, והיא כמו עוטפת אותי בנייר צלופן מכל כיוון אפשרי ואני מנסה לחמוק, ואולי להוציא את החוטם טיפה מחוץ לאותה סלסלה עטופה כדי לתפוס עוד קצת אוויר לנשימה מהעולם שבחוץ, אני מנסה.. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא.

עדיין לא נוח לי במסגרת הנוכחית. אני עדיין מרגיש שזה לא זה, ומעבר לכך שזה לא זה, מעבר לכך שהמטרה העיקרית באותה עבודה (שלרוב משרתת את האינטרס בלבד תוך הנאה רגעית לחלוטין) היא, טכלס.. לחסוך כסף, ולי אין אפילו מטרה נכונה אליה אני חותר. הכסף שאני חוסך הוא כעין וכאפס לעומת הזמן שאני מפסיד.

המון דאגות שהעסיקו אותי לאחרונה חולפות להן לידי ואני לא מייחס להן יותר מידי משמעות. לפחות לא כמו שאני מייחס לדברים החשובים באמת.. קשר אמיתי, הכרות אמיתית, אהבה אמיתית שנשגבת מבינתי לאחרונה.

שינוי

מרגיש קצת שונה, והאמת היא שמזמן לא שקלתי את עצמי. הפעם האחרונה שהעלתי את עצמי מעל המשקל הוא הראה 60 וקצת. לפני אותו בודיבילדינג. לא מטורף משהו אבל הקורס ההוא מסתבר, עשה את שלו, והגוף הזה רוצה להמשיך את התהליך אבל אני לא מקדיש לזה יותר מידי זמן. כי אין לי את הזמן הזה. או שסדר העדיפויות שלי פשוט קצת שונה.

הצעות לבניית סדר יום נכון ייתקבלו, אפילו בברכה.

ועד אז, שיהיה לכולם שבוע חורפי, נעים, מהול באהבה ודיונות של חיבוקים.

(אגב, שמעתי שהן נעלמות לנו עם התקדמות הבנייה לאורכו של מישור החוף.. זה קצת מעציב.)