גייז-באר, המקום היחידי שדמות ה "הומו" עירומה שם לגמריי. ושם, בנות המין היפה לא עושיות לגברים יותר מידי חשבון. הן מיתחככות בך, יציגו בפניך מחשוף עמוק, ואפילו יחלקו לך נשיקות כיד המלך.. כי הן יודעות שהן פשוט לא הקטע שלך.

אז ישבתי על הבאר, וליטשתי עניי במיני אנשים, חלקם מוכרים יותר וחלקם לא מוכרים כלל וכלל אבל זה לא הפריע לבצע את אותה פעולה חודרנית משהו.

קמתי מהכיסא, וחטא גדול לציינו כאן, דמות ההומו לא איכזבה, הומואים בהחלט נותנים, והרבה.. טיפ.  אז השארתי מספר מרשרשים באותה כוס שכבר הספיקה להתמלא במהלך הלילה והלכתי לכיוון היציאה ואילו א' עוקב אחריי עם זוג עיניו הקטנת. נגיעות קלות בכתפו השמאלית, ואילו הוא משאיר את הטיפ ויוצא אחריי.

יצאתי, "סוף סוף אוויר נקי לנשימה, סוף סוף שקט, והאוזניים מתחילות להתרגל לאותה דממה ומתענגות על כל רגע נתון. דלת המועדון נפתחת וכמו מאגדה הוא יוצא לבוש ג'ינס וחולצה קצרה.

שיחה זריזה, ובחוץ קר.. "נלך לשתות קפה?" שאל.. הינהנתי לחיוב ופרפרים בוערים בי. נכנס, ויוצא עטוף ג'קט, ואנחנו מתקדמים לבית קפה באר מסעדה קרוב, ממנו יוצאים שמחים ומרוצים, אחרי חצי שעה חביבה במהלכה העברנו לא מעט אינפורמציה בריאה.

"לאן עכשיו? אתה פה עם אוטו?" שאל. עניתי שכן, אבל החימום בו יצא לפנסייה מוקדמת. "אז כדאי שנלך לרכב שלך, אם החימום בו עדיין עובד"  אמרתי.. "בכיף, אבל אני חונה קצת רחוק.. " הליכה קצרה, שלוש דקות ואנחנו כבר שם. בתוך הרכב, מסתובבים בעיר הקדושה.

עצירה בחנייה חשוכה, מנגינות ברקע, מדברים, מחליפים תחנות ברדיו, ושוב, מדברים, ואיזה מוזיקה אתה אוהב, ואתה? איזה מוזיקה אתה אוהב? וסרטים? אתה קורא ספרים? איפה אתה עובד? איפה שירתת? מתי התגייסת? ומה אתה עושה בצבא? "זה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם" ענה. "אבל אני אספר לך בכל-זאת" כי ביננו איך אפשר שלא?

הרדיו ממשיך לנגן, מבטים ממשיכים להישלח, וכשאתה מעורבל, ומעט מסוכסך עם עצמך, פתאום אתה שם את הכל בצד ונותן לתשוקה לדבר.

העניים נעצמות,

והשפתיים נצמדות,

והידים מלטפות,

והכל מסביב פתאום כלכך ורוד,

ונעים,

ונינוח,

ושוברים את המסך.

ומי היה מאמין.

אני?

שש לפנות בוקר, הוא לוקח אותי לרכב שלי, ואילו אני יוצא מהרכב, ובחולצת פסים דקה, צמודה, צעיף, מכנס ג'ינס וג'קט, יוצא מהרכב, והולך לכיוון רכבי שלי.

לא לפני

שהוא

פותח את הנייד שלו,

ומפציר בי. 

"אני רושם"