דרך כוככר לרגליי פיתולים, אבנים ננעצות בעניי ערפילים

חבטה, ועוד אחת, שטף דם שמתווסף

ממשיך לנוע, עוד שלט מתחלף

גן של עץ, בעייניו, עיניים של נץ.

עור סדוק, מדמם בעלטה מוחלטת

יד מושטת

ראות מעורפלת

המסך מחשיך

ילד יושב מול שידה מתכתית

ישן על מיטת יחיד.

מנסה להתרכז. עוד רגע מבזבז

מניח את קצה החוד על מחברת, נשבר קלות.

בינו לעצמו מתפלש.

לא מתייאש.

המסך מחשיך

גרם מדרגות בשטיח מרופד.

מתחיל לספור לבד.

חמש, פודסט מרובע אחד אחריו עוד עשרים.

דלת זכוכית מקושטת פרחים מאחוריה מקלחת.

המסך מחשיך

גרם המדרגות  הפך לחד.

משטיח שונה עורו לעץ גושני מיוחד.

גונו צהבהב נוטה כתמתם..

מצופה בלקה חריפה.

על מיטה זגית שוכב, נרדם

וחולם על גינה ירוקה.

המסך מחשיך.

ימים של סליחה הגיעו, קץ הכאב כבר קרוב..

עננים גבוהה מפסיקים לדמוע,

לוחשים "להמשיך קדימה, זה זמן לאהוֹב."