לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כשהאור הופך כחול וגם ירח מתבייש בבדידות שלא נגמרת, נעלם- כדי שלא ייראו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

לייט נייט


 

שעות ספורות נותרו עד אשר ייתחלף לו היום ביממה, ומספר נוסף ייקפץ לו על פני שעון חול שמעולם לא יידע מנוח.

 

וכן, שוב יושבים פה בשעת ליללה, עם חצי כוס יין אדום יבש שהרגע יצא מהמקרר, פשוט כי ככה הוא טעים ומרענן יותר. כללים בורגניים לא עובדים עליי ויין אדום בטמפרטורה של חדר כבר מזמן הפסיק לעשות לי את זה. זה כמו סיגריות.. אני חושב שהתמכרתי ועם הזמן אני צורך אותו קר יותר, יבש יותר, ומשגע הרבה יותר.  *לוגם לגימה נוספת ומחייך*

 

הכל כבר ארוז.. הגופיות, המדים, הלבנים, כלי הרחצה, מקלות אזניים, סטיק, מגבת, ועוד רבים וטובים. מחר אצא בשנית להתייצב לשורות הצבא בתוקף היותי חייל מילואים מסור. נהדר לא?  לפרקים שבירת שגרה יכולה להיות דבר מרענן ומועיל. הגיוס הקודם בו מילאתי שלושה ימים בסך הכל, היה מתיש עצם העובדה שחזרתי לבירה מידי ערב.. והפעם? הפעם אשאיר אתכם לנוח ואהיה נבצר עד להודעה חדשה.

 

אני חושב שלמדתי מהתקופה האחרונה הרבה על עצמי, ועל הסובבים אותי. פתאום אני כבר לא מחפש מסגרת, וסובבים, ואנשים.. לפעמים כשעוטפים אותך מכל כיוון אפשרי נוצרת תחושה של מחנק, עם כל הרצון הטוב לעזור, ולהיות ביחד, ו.. נו, הבנתם את הנקודה.. וחוצמיזה, אני חושב שהתרגלתי יותר מידי לחופש, לעצמאות, וללבד שלי עם עצמי בכדי לגרום לכך שאהיה עטוף בהם בחזרה (אגואיסטי משהו.. אני יודע.)  וזה לא שאני רואה בחברים דבר שלילי, אבל צריך להבדיל לפעמים בין החיים הפרטיים לחיים חברתיים. יש אנשים שטוב להם כשכל הזמן "מקרקרים" סביבם, ויש אנשים שטוב להם כשלא. כמובן שאני אשקר אם אומר שאני לא אוהב חֶברה, כל אחד אוהב.. אבל השקט הפנימי שלי חשוב לי הרבה יותר.

 

אני נזכר בימי קיץ חמימים בהם הייתי לוקח רכב ונוסע לים, ככה סתם.. יושב על שובר גלים, מסתכל על השקיעה, שואב לתוכי את האוויר המלוח, ונהנה מציוצים אחרונים ומרחש גלים שמתנפצים וממלאים אותי בטיפות קטנות של מים ביחד עם הרוח. אני חייב את זה לעצמי לעיתים קרובות יותר.. לבד או עם מישהו, או מישהי, זה לא ממש משנה, העיקר להיות.

 

מנגינת הרקע של הבלוג לקוחה מתוך תקליט של נגן ג'אז חביב עליי מאוד.. ובכלל, כל תחום הג'אז, והבלוז, תופס אצלי מקום גדול יותר ויותר לאחרונה, והאמת היא שחיפשתי פה בעיר מקומות בסגנון אך מאמציי עלו בתוהו.. כך שאם יוצא לכם להיתקל במקום נחמד שכזה.. Let me know..

 

אני אשמח להצטרף.

 

ועד שאחזור, אאחל לכל קוראיי בין אם המגיבים שבהם ובין אם לסמויים, המשך שבוע נהדר,

 

ולהתראות בשמחות.

 

 

 ארטיסט.

 

 

נכתב על ידי , 3/7/2007 21:47   בקטגוריות מחשבות, שיר היום, אופטימי, צבא  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דּם.. ב-7/7/2007 23:14




Avatarכינוי: 

בן: 39

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארטיסט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארטיסט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)