לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כשהאור הופך כחול וגם ירח מתבייש בבדידות שלא נגמרת, נעלם- כדי שלא ייראו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

"ושבו בנים לגבולם" או.. אמא! הבן שלך סובל!


 

          



 

 

וכן, אז שבו בנים לגבולם, ולא, לא כי זאת הכותרת אותו נושא, בגאווה, אפשר להגיד, מנוע החיפוש העולמי "גוגל". אפשר להגיד ששבתי לחופשה נוספת.. ומדוע חופשה? וודאי תתהו, והריי השתחררתי מהמסגרת הצבאית מלפני זמן רב.. אז זהו, שלא ממש, מסתבר.. במהלך השבוע האחרון הזדנבו לאזניי מספר משפטים מפי חכמים ממני וגדולים, האחד היה.. "לעולם לא משתחררים, כי אם אלו החופשות שמתארכות".. חייכתי והמשכתי להאזין במכשירי הקשר הכה רבים, עם קסדה על הראש וזחלן בין הרגליים.

 

שקר גס יהיה אם אומר שהיה קל, היה קשה.. אפילו מאוד.. ויחד עם הפינוק שרכשתי עם השנים, השילוב הזה בהחלט לא הטיב עמי, ובטח שלא היה מטיב עם כולנו.. המפונקים, שרגילים לקבל.. בעיקר. וגם קצת לתת ולהעניק מעצמם לפעמים. (לזכותנו ייהמר, שכשאנחנו נותנים אנחנו עושים את זה מכל הלב ואי אפשר לפספס.)

 

בכל מקרה, שבוע המילואים הזה החזיר אותי קצת אחורה, לשנה האחרונה שלי לשרות בסדיר, בדרך כלל (או, לפחות אצלי) השנה האחרונה לשרות הייתה מאוד מהנה, והשבוע הזה הזכיר לי עד כמה מסגרת הצבא היא מסגרת נפלאה למי מאיתנו שצריכים את השפשוף הזה בו אין ברירה.. למה? מעבר לעובדה שעושים דברים.. "כי צריך" הצבא גורים לך לבצע עוד מספר רב ומגוון של דברים אותם אתה לא עושה כשאתה באזרחות. בין אם... לפתח יחסי אנוש, משמעת עצמית, בין אם לבצע מטלות על הצד הטוב ביותר, או הגרוע, ומהגרוע אין ספק שלומדים.. בדרך הקשה, בעיקר, למי שממשיך ומתעקש, ובדרך הקלה למי שבוחר להבין, להפנים, להצדיע, ולייסם את הכל.

 

מבחינה הגיונית, אפשר להגיד שהצבא טיפש.. כמו מדינתנו הקטנה שמקיפה עצמה בגדר וכל זאת ידידיי, כדי שהטיפשות לא תברח, מחד גיסא, מאידך, בכדי שהחכמה לא ת וכל לחדור פנימה. גדר ההפרדה. קולינרי משהו.

 

הפוסט הזה מיתדרדר לפוסט פוליטי חברתי צבאי משהו, ואם נחזור לנקודה בה התחלתי, אמשיך ואומר שהתגעגעתי למסגרת הזאת.. לחברה, לאנשים, להתנהלות הכל-כך מבישה שבה מתבצעים דברים וכל זה רק מאותה נקודה של להביט מהצד לצקצק בפה מלא ולברך על כך שאת מס ההכנסה שלי, אני לפחות - (עדיין)  - מקבל בחזרה. הבזבוז הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הצבאית, ונדמה לפרקים, שאלמלא היו קצינים בזבזנים בצבא, הוא לא יכול היה להתנהל "כמו שצריך" ועובדה, שהוא מתנהל "לא כמו שצריך" ולאף אחד זה לא באמת מפריע. מצחיק? אז כן, זה בהחלט מצחיק..

 

עד שזה מגיע לכיס שלכם.

 

ובנימה זו, ספק משעשעת ספק מביכה,

אאחל המשך סוף שבוע מדהים לכולם, ומזל-טוב!

לכל מי שחגג בשבוע שעבר והשבוע יום הולדת (ויש שלושה כאלה) ולא הספקתי להגיע אליו בזמן מיתוך אילוצים צבאיים/סוציו אקונומיים/חברתיים וכדומה.

 

שלכם,

 

ארטיסט.

 

"ושבו בנים לגבולם"

נכתב על ידי , 12/7/2007 22:32   בקטגוריות משהו קטן וטוב., נוסטאלגייה, אהבה ויחסים, צבא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דמות מהעבר ב-13/7/2007 23:16




Avatarכינוי: 

בן: 39

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארטיסט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארטיסט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)