אז ישבתי כאן שוב, בפעם המי יודע כמה וניסיתי ליצור תמונה שתמחיש את הרגע הקטן הזה.. כל מני רגשות מעורבים שהסתכמו בסופו של דבר בנער חלילן, שיושב לו בין קשתות בלילה חשוך ושגרתי, ועליו מוטלת קרן אור בודדה.

ולמרות שתמונה שווה קצת יותר מאלף מילים, אפשר להוסיף משהו.

יום כיפור הגדול ממשיך לגבות את קורבנותיו.

חלק נחתמים בספר החיים
לחלק לא ניתנה ההזדמנות ודינם נחרץ לצערי, בטרם עת.. כמו נקטפו ממש.

וחלק.. רובנו כך סבורים, להם ניתנה הזדמנות פז לתקן.

קחו את ההזדמנות הזאת, כל עוד אתם בחיים, ועשו נא סליחות, ומעשים טובים.. ימים ספורים נותרו.

וגם אם כל מה שאני כותב כאן זה קשקוש אחד גדול.. מישהו בסופו של דבר יחייך.

צום קל,

וגמר חתימה טובה

לכולנו.