הרבה משתנה, התקופה הקרובה הולכת להיות רוויה מכל ההבטים עד שלפרקים, נדמה לי, שאולי לא אוכל באמת לעמוד בכל העומס. מצחיק לחשוב שאני אפילו לא בהתחלה של כל המערכת הזאת וכבר, אני מוצא את עצמי בורח לכאן בפעם הלא "מי יודע כמה" וכותב. הסתכלתי בכמות העדכונים, החודש, הכמות מדברת בעד עצמה. שלושה עידכונים בסך הכל, שזכו במאות של צפיות, זה הרבה, מסתובבים פה, וקוראים פה, אנשים. וכל זה בהתחשב בעובדה שפוסט נחשף לקוראים נאמנים בסך הכל פעם אחת.. ניסיתי לחשב והגעתי למספר דמיוני שספק מחמיא, ספק.. טוב, זה לא שאני לא שמח שקוראים אותי אבל אני..  בעצם, זה לא באמת עקרוני.

יום שישי אחרון, אחרון לחודש הזה ואנחנו כאן באותה מהדורה מצומצמת. שום דבר לא זז, הכל תקוע ובאמת, אם היה משהו שהייתי יכול לעשות בכוחות עצמי לא הייתי מפוצץ את הכל על שולחן האוכל. חשוב לי להדגיש שבסופו של דבר אני  בחור (או לפחות משתדל להיות בחור) עצמאי, ואחראי, וכלכך מנסה להבין ולא ללחוץ. אבל כשזה לא עובד, וצריך להוסיף קצת.. נניח זעפרן?  למען האמת לא משנה כמה עדין היה החומר הזה שהוספתי התוצאה שלו הייתה עגומה. מאוד. אבל היי, אם זה לא היה קורה כאן, עכשיו, זה היה קורה כשהיית באה, ואולי לא היה קורה בכלל, ולחכות עוד שלושה שבועות? אני מחכה כבר חצי שנה.

אני לא בא בטענות. אני אמנם האשם העיקרי (בערך) , אבל כשאנשים באשר הם מוציאים את עצמם מהתמונה ומשאירים אותי בלי יכולת לעשות שום דבר ולא כי אני לא רוצה אלא כי, אני באמת לא מסוגל, אין לי את הכלים, אין לי שום אפשרות או דרך להתקדם.  אז נכון, יש שיגידו ששולחן של יום שישי בערב אמור להיות משהו טהור, ומשמח, וחגיגי משהו, אז זהו, שהוא רק אמור. הוא לא באמת כזה ואני לא מהטיפוסים ששומרים דברים בבטן. לא כשזה מגיע לעצמי. אני לא מסתיר ממשפחה את מה שאני מרגיש, את מה שעובר עליי, או בעצם, טוב, לכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא מסתיר. אבל הדבר הזה שכולם יודעים על קיומו ואף אחד לא עושה שום דבר כי ככה נוח, הריי, אף אחד לא באמת ימות. ?

ובלי שום קשר לבעיה ההיא, המון סופים באים עלנו. ה"יחידה" נסגרת.

(בדיוק ביום הולדתי ה23. היידד! שזה בדיוק בעוד חודש מהיום.

מכתב פיטורים ביום ההולדת, נ ה ד ר . )  

לצערי, או לשמחתי, ולצערכם, אתם באמת לא תשמחו כשייוודע לכם על כך.

למען האמת, שהיא אמנם עצובה וקשה מנשוא,

אתם כאן הקרבן העיקרי.

בברכת שבתשלום לילה טוב וסוף שבוע פורה, ושיחזור כבר הגשם!

(סוג של מרגיש לבד במערכה הזאת. ואיפה הבושה?)

ארטיסט.

נ.ב

(הערת המחבר, היות והפוסט הזה לא אופטימי במיוחד, -/*נו באמת, על מי אני עובד?? זה לא שהפוסט האחרון היה כזה אופטימי ומשמח! , טכלס.. אבל למי אכפת?*/-  הוספת תגובות לקטע לא תתאפשר. זאת הזדמנות טובה לבחון את מנוי הפרו, וגם סתם ככה, העובדה שיהיו בקטע הזה תגובות גם ככה לא תועיל לאף אחד מאיתנו אז עדיף שלא.)

תודה

ויום טוב.