לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כשהאור הופך כחול וגם ירח מתבייש בבדידות שלא נגמרת, נעלם- כדי שלא ייראו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2007

מאז, ועד היום.


 

סוג של סיכום מקדים..

 

אפשר להגיד שלא ככה תראתי לעצמי את סוף השנה, ייתרה מזאת, את תחילת השנה החדשה שממש לא במקרה באותה תחילת שנה לועזית חדשה(- Also known as 1.1.2008 )  אחגוג גם עשרים ושלושה חורפים.

 

בסיכומה של השנה הזאת אני חושב שהצלחתי יפה בזכות העבודה שלי, בזכות אותה מסגרת, לעבוד על הבטחון העצמי הכלכך נמוך שהיה לי כשהשתחררתי מהצבא, אני יודע יותר, ומצליח הרבה יותר בכימיה בין אנשים שהריי, ה"אני מאמין" של העבודה הזאת הוא יצירת קשר בין אדם לאדם ואפשר להגיד שמצאתי לעצמי לא מעט דרכים משעשעות לעשות זאת. מצד שני אני עדיין יוצא המובך העיקרי וזאת ניתן לראות בכל הזדמנות, על ידי כך שאני מאדים פלאים. על הבעיה הזאת של ההסמקה, נקרא לזה, עדיין לא הצלחתי להתגבר. יש שאומרים שזה חמוד, ומחמיא, (וסקסי?)  וכמובן, שאותי זה הריי מתסכל ומביך עוד יותר.

 

עם סיום השנה הזאת, 2007, אני מסיים את פרק העובדה ביחידה. זה הריי כבר לא מעניין עד כמה אאוטינג יהיה כאן, היחידה נסגרת, ובקרוב מאוד אעזוב אותה גם אני.. במוקדם או במאוחר, אני מניח שהשבוע יהיו כבר תשובות כמעט סופיות ובנתיים לקחתי מעט חופש בעוד שבועיים. כדי להתאפס, ולהתארגן, ואולי לארוז את עצמי מחדש לקראת השנה החדשה ולקראת הגיל החדש הזה שאני הולך לקבל כמעט על מגש של כסף, עם הרבה יותר בטחון עצמי, וחור לא קטן בכיס.

 

מצחיק שבכל השנה הזאת הרווחתי לא מעט, ולא נשאר הרבה. זה מפתיע ולא מפתיע אותי.. בסופו של דבר אם אעשה את החישוב הנכון (מה שיהיה כמעט ובלתי אפשרי) אצליח להבין לאן נעלם כל שקל. .. (נו, טוב.. כמעט כל שקל. אבל זה באמת לא ממש משנה.  אחרי הכל אני דוגל בלהסתכל קדימה ולא על להתרפק על טעויות שעשיתי בעבר.)

 

אז סיימתי את פרק העבודה, או, לפחות את הפרק המסוכן יותר, בקרוב נעבור לפרק הפחות מסוכן שהוא אומר, לא מעט לימודים ושיפור תעודת הבגרות הארורה, כי הגיע הזמן באמת בגיל 23 לעשות משהו עם זה.. וכמובן, ביצוע מעבר חד לסוג עבודה, אולי לא שונה בתכלית, אבל הרבה יותר עורפית ממה שעשיתי עד כה באותה יחידה מדוברת. הרבה יותר נוח, הרבה פחות כסף. 

 

 

ואיך משתלב כאן התחום הרומנטי תתהו, אז ככה, הריי בסיכומו של עניין, למרפי משלמים על שעות נוספות בימי חופש, ככה שמן הסתם שכל אחד שאמצא בו עניין יהיה פתאום תפוס/ לא מעוניין.

פשוט כי  הריי ככה זה עובד. סוג של ביש מזל שאני מקווה שלקראת השנה הבאה עלנו לטובה, יישתנה, וייתהפך.

בנתיים השנה הזאת לא הייתה מוצלחת במיוחד. ז"א, למדתי ממנה המון, המון על אנשים אחרים והמון על עצמי, אבל נשאיר את הסיכום הזה לפעם אחרת.

 

ובנימה הזאת, שכמהה לרומנטיקה עד למעל הגג, השארתי שיר חמוד של אריק ברמן פה בצד למעוניינים.

הוא גם אוטומטי וניתן להפסקה על ידי לחיצה זריזה על ESC, וגם ניתן לשמיעה על ידי לחיצה על הקישור בצד ימין. 

 

האזנה מהנה, חודש נהדר, המשך שבוע טוב, ומי ייתן.. ונדע רק שלוליות של גשם.

 

ארט'.

 

 

נכתב על ידי , 3/12/2007 22:19   בקטגוריות אירועים, השנה שחלפה, טיפוסים של חורף, מחשבות, נוסטאלגייה, רגשות, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ארטיסט ב-8/12/2007 19:30




Avatarכינוי: 

בן: 39

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארטיסט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארטיסט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)