<[email protected]> היום יום הולדת

המייל הזה נכתב בתאריך 31.12.07 כלומר,  התחיל להיכתב.. כשאני כותב ומוחק.. ושואל את עצמי.. אולי לכתוב ככה.. ואולי אחרת.

ה1.1.08 הגיע  והשעה הייתה כבר כמעט 2 בלילה כשסגרתי את המחשב , שם את הראש על הכרית ומבטיח לעצמי שכשאקום בבוקר אמצא את המילים הנכונות.

קצת מבואס שלא הספקתי ללחוץ על ה"שלח" ב00:00 בדיוק..  זה מגניב כשזה נשלח בדיוק בשעה הזאת.

אתה בן אדם מיוחד , ולא.. לא כמו שאמא אומרת על הילד שלה או כפי שאני נוהג לצחקק בציניות ולהגיד.. "מיוחד".

כשאני חושב על בן אדם מיוחד.. אבל באמת ואם נשאיר את הציניות לרגע מאחור, אני מתכוון לבן אדם שכמוהו יש רק אחד ונדיר אם פוגשים אחד כזה בחיים , צריך הרבה מזל.

אנחנו פוגשים הרבה אנשים בחיים , חלק מהם נשארים , חלק מהם הולכים , ומעטים מהם מותירים בך רושם שאי אפשר לשכוח .

אני נזכר כשהכרנו, איפה היה אז.. ואיפה אתה היום.. כשעשית צעדי ענק והשארת חלק ניכר מהביישנות מאחור, אני חושב שפעם פחדת הרבה יותר להראות את עצמך וכיום זו כבר היסטוריה, ואין מה להגיד.. יש לך את זה.. אתה יודע  לשבות אנשים.  

תן להם איזה חיוך קטן.. והם יתנו לך עד חצי המלכות :).. זה כל היופי בקסם אישי..

אז.. איפה היינו?.. כן.. יש המון דברים שאני רוצה לאחל לך ליום ההולדת.. ואתה יודע.. אנשים תמיד מאחלים לאחרים המון דברים.. בסופו של דבר, אנחנו אלו שמגשימים את האיחולים האלה.

אני רוצה לאחל לך אושר , ואהבה , שתגשים את כל רצונותיך , שדרך אגב בכך אני בטוח, אין לי ספק שאתה יכול לעשות הכל ושלמרות שהתחלה חדשה יכולה להיות דבר מרתיע

במובן הכי לגיטימי שיש.. אני חושב על זה לפעמים.. מי לא חושש מזה?.. אם הוא לא חושש ממשהו חדש.. אז הוא לא אנושי, ובמקביל להרגיש את ההתחלה החדשה שזה נפלא.

בחיים.. אנחנו לומדים מכל דבר. מכל- דבר.. אגב איחולים, אז אושר כבר אמרתי.. אבל גם עושר! כן כן, כסף רחוק מלהיות הכל בחיים אמנם.. .. אבל תמיד טוב שיש .

ארטיסט יקירי, שיהיה לך המון המון מזל טוב.. אני אוהב אותך המון! , אתה חבר מדהים ויש לי זכות אדירה שיש בן אדם כמוך בחיים שלי.. אני יודע שתצליח בכל מה שתעשה..

שתמשיך להיות מקסים ואדיב ואכפתי כמו שאתה..  אלו תכונות שבעולמנו לפעמים נראות דיי נדירות בין כל הדברים הקשים התכונות האלו הן האור בקצה המנהרה.

ועכשיו... ( טאם טאם טאם) ... מכיר את השיר ששרים בכל יום הולדת?.. יום הולדת שמח .. אז    tanti a guri a te  tanti a guri a te  .tanti a guri arti

זאת היתה הגירסה האיטלקית.. יש עוד שורה שאני לא זוכר שאומרת ועוד המון שנים מאושרות  חח :) 

שלך.

[email protected] RE: היום יום הולדת

כבר החמישי לחודש. ערב יום שישי, סוף כל סוף יש קצת מנוחה מכל הבלגאן. סוף כל סוף יש לי טיפה של שקט. ואילו אתה? ששואל בעדינות כל פעם אם קראתי את המכתב שהשארת ב31 לחודש, דקות ספורות לפני החלפת התאריך? אתה התנתקת בדיוק כשסיימתי לקרוא את המכתב. אז לקחתי פסק זמן מהכל, אחרת לא הייתי מצליח להשיב.

אתה יודע, מעבר לעובדה שאני מודה לך על הכל, ומעבר לעובדה שאני בטוח שאתה יודע שיש לך חלק מאוד גדול בשינוי שחל בי, אני רוצה להגיד לך שמעטים מאוד הם האנשים שהצליחו להחזיק איתי קשר כלכך הדוק כמו שאתה מצליח. אז נכון, אני מודה, ומתוודה,  לפעמים זה מעט חונק. אבל אני יודע בתוכי, שמאחורי כל זה עומדות רק כוונות טובות. של רצון לעזור, ולהקשיב, ולהתקרב. של אהבה ואין סוף דאגה ואני מברך על הכל.

רצה הגורל ופגשת אדם שהוא ההפך הגמור ממך. אדם סגור, ביישן, לא חולק, לא נפתח ובקושי נותן מעצמו. ואתה יודע, לפעמים קשה לנו להבין משהו שונה, משהו שהוא לא בדיוק כמונו, לפעמים קצת קשה לקבל את האחר.. ולפעמים,  אותו צד אחר גורם לנו להבין ולהסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה, מנקודת מבט קצת אחרת ממה שאנחנו רגילים, לפעמים אותו אחר מראה לנו צד שני של מטבע שלא הכרנו, או שהכרנו, אבל הדחקנו או סירבנו להכיר לעומק.  

לפעמים אנחנו מתעקשים, עומדים על שלנו, ואותו צד שני מרפה ונכנע ללחצים, אבל לפעמים, אותו צד אחר כל-כך חזק, עד כדי כך שגורם לנו להישבר, להיכנע לו, להתמסר אליו, ולפעמים להתנהג אפילו קצת כמוהו.  וממש כמוני, אתה פתאום מוצא את עצמך מעט מסתגר במקומות מסוימים, מעט מתעקש להשאיר דברים אצלך ותוך כדי שואל אם זה בסדר, מבחינתי. ואני, מהצד שלי, מחדד ומזכיר שזה אפילו יותר מבסדר, ואפילו מקובל ונכון לעשות.

אבל אתה? לבטח תוהה באותם הרגעים, ושואל את עצמך.. "מה? מפתאום בסדר? מה בסדר? אני בכלל רוצה להגיד לך, אבל לא יודע איך, ובכלל.. איפה העקשנות שלך שנעלמה פתאום? איפה הסקרנות? תעשה שתחזור!

ברגעים כאלה, כשאתה ספק רוצה להקיא את הכל ולא יודע..  אם להשאיר בבטן כי נתתי צ'אנס או להכניס אצבע לגרון, כי אתה לא באמת מתכוון לזה שאתה רוצה לשמור לך סוד קטן, אני יושב בצד וחושב שיש דברים שאנשים צריכים לשמור לעצמם, בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו צריך את הפינה שלו, כל אחד צריך שיהיה לו סוד קטן משלו, כל אחד ראוי למרחב אינטימי שצריך להיות רק לו כי אחרת, אתה הופך להיות כמו טקסט שכתוב על דף. אמנם ישר ולעניין, אבל חסר כל רזים.

ומי כמוך יודע, שחלק לא קטן מההצלחה ההיסטרית הזאת שלנו, שנקראת קשר,

היא ספק ההסתגרות וההתכנסות שלי, ספק הצורך, שלי, בלהישאר ולהיות עוד קצת מסתורי, ועוד טיפ טיפה עקשן.

אוהב, ומתגעגע עד לסוף העולם. (ובסוף ימינה.)