אם יש דבר שאני באמת לא מצליח להבין זה את המונח הזה. "יחסים פתוחים". ולא את המונח כהגדרה כי אם את מה שעומד מאחוריו.. שניראה לי אבסורדי ולא נורמטיבי בעליל בערך. 

לפני כשבוע לערך הכרתי מישהו דרך אותו אתר נלוז, שטוף זימה, Also knwon as אטרף דייטינג. לבחור יש בחור, כבר לא מעט זמן, וכזוג מאושר אך משועמם, הכריזו השניים על יחסים פתוחים. לאחר מספר לא מוגבל של שיחות בהתאם לנסיבות, שהוא מתגורר דיי לידי, החלטנו שאני קופץ לעזור לו להכין מרק. משסיימנו את ההכנות, ובהזדמנות זאת אציין שהבחור ניראה בהחלט טוב, ישבנו שתינו תה והתחלנו לקשקש.

הסתבר לי שהוא מכיר אותי עוד מהילדות, ושההורים שלו מכירים את ההורים שלי. (באותה הזדמנות אקדים ואציין שלפני מספר ימים אחי הגדול הכיר בחורה, ובאחת ההזדמנויות היה יחד איתה אצל חברה טובה שלה, כשבת דודתה של חברה שלה מסתבר, מכירה אותי גם כן, ואמרה לאותה בת דודה (שהיא חברה של הבחורה שאחי הכיר) איבדתם אותי? ניחא. בכל מקרה היא אמרה  שאני מציק לה. מוזר, אני לא טיפוס שמציק לא לבחורים ולא לבחורות. אני הדבר הכי לא מציק בייקום כולו בערך, אני חושב. ) בכל מקרה, המשכנו לקשקש וכמובן אחרי מקלחת של מחמאות ששפך עליי המשיך וציין שהוא חייב לערוך לי סט צילומים חדש לטובת האתר. "התמונות טובות, אבל הן לא משקפות את היופי האמיתי שלך" כך אמר וכמובן שהסמקתי עד עמקיי נשמתי אבל לא משנה.

המשכנו להתכתב במהלך השבוע והוא מצידו לא מפסיק לחקור ולשאול שאלות זימה. וכהרגלי אני מתחמק באלגנטיות מכל שאלה ושאלה. אתמול בערב בפעם השניה ביליתי אצל אותו זוג מלכותי, ואני עדיין מתקשה להבין מה עומד מאחורי אותו הסכם מוזר.

לאחר מספר שעות כשהחלטתי שזה בהחלט מספיק, כי הזירה הייתה מלאה בגליי סקס-אפיל מטורפים שעלו על גדותיהם, וגרמו לי להרגיש מעט "מאויים"  (כמובן במובן הלא שלילי קיצוני שבמילה) בעקבות אי אילו סימנים, החלטתי על אף שלל אי אילו הצעות והזמנות, שהגיע זמני לסור לחדרי הקט והחמים וכמובן שבשעה כה מאוחרת החליטו השניים להקפיץ אותי בחזרה לדירתי הצנועה.

בדרך התחלתי לתהות איך הגעתי אני- רווק נאה למדיי ו"מאושר" (טכלס, כולנו רוצים להיות בזוג.) לסיטואציה בה אני יושב בין שני גברים נאים למדיי גמכן, שנמצאים זה עם זה לא מעט זמן. ואיך זה בכלל, ומה קורה, ואיפה המוסריות והלויאליות כלפי המערכת.

כתבתי על זה פעם, "לויאליות" מצחיק. ובלי קשר, אני רואה המון כניסות לבלוג שלי דרך גוגל כשאנשים מחפשים את המילה הזאת. אולי אנשים באמת מחפשים להתמסר- דבר שלי, בכל מקרה, מתחיל כבר לגרד מתחת לציפורניים.

ובנימה קצת יותר אופטימית, בעוד מספר שעות אני מתחיל את המשמרת הראשונה בעבודה החדשה. משמרת לילה במקום כזה יכולה להיות דבר מאוד מפחיד אחרי סרט אימה טוב.. בהזדמנות זאת, ובהתחשב בעובדה שהולך מאוד לשעמם לי בין השעות 23:00 לשבע לפנות בוקר של יום ראשון, אני צריך להתחיל למצוא לעצמי תעסוקה. אקח איתי ספר, אני חושב, I-POD, ומזל שהוא טעון, אזניות לפלאפון, אחפש קלפים, אם הפרטנר למשמרת יהיה מעניין ומעוניין אציע לו משחק או שניים, אוכל? ואולי אפילו עט וכמה דפי שורות.. אנסה לכתוב בעודי יושב ומשתעמם למוות. בתחום הכתיבה אני מישום מה לא צופה הצלחה מסחררת.

אם מישהו ייקרא כאן בזמן הקרוב עד השעה 10, ויימצא לנכון להציע עוד אי אילו דברים שיכולים להפיג שיעמום של משמרת לילה.. אני אשמח. וגם אם לא,  שיהיה לכולנו שבוע מוצלח בתחום הזוגיות, בעבודה, בלימודים, וזהו.. זה סופ-שבוע-הולדת.. יום ההולדת הבא בעוד שנה בדיוק ומי ייתן, ונחגוג אותה בנשיקה סוערת.

היה שלום.

"סוכריות קופצות בשביל אדרנלין, זה קסם שגדל על העצים"

"זה קצת מפחיד.... עד שמנסים"

"אז בוא תן יד, אתן לך חיים."

*היה פה סמיילי מחייך, זה ניראה מטופש, הוא נמחק.*

ארטיסט.