*17/1/2008*

שבוע מאז הפוסט האחרון, ובעצם, אולי יותר משבוע. לאחרונה שמתי לב שגם מבלי שאני מתכוון לכך באמת, סטטיסטית, יוצא פוסט אומנותי שכזה, ספק מתנשא ספק מתיימר להיות לדבר איכותי- (מה שהוא באמת מצליח להיות וזאת אני מניח לאחר גל של פידבאק מכם, 40 איש ++ שעדיין עוקבים אחר מעלליי.. ועל כך אני בהחלט מודה גם לקוראים האקטיבים וגם לאלה שפחות)  ולאחריו מגיע אחד שיורד קצת יותר לגובה העניים, ועדיין, יש בי את התחושה שלא משנה עד כמה אכתוב בגובה הזה, עדיין לא אהיה מספיק ברור.  (דבר שלי אגב, לפעמים מאוד קשה לעשות אפילו כשאוסקר פטרסון או ארול גרונר מתנגנים להם ברקע, ויחי הסקסופון. זה בהחלט אחד הכלים.)

ואם בשינויים עסקינן, בכל מה שקשור לבלוג, הוספתי למי מיכם, או, מיכן, שרוצה או רוצים ליצור עמי קשר. אני מאמין שמי שנמצא כאן, או ליתר דיוק, מי שנשאר כאן מבין מי שנשרו בדרך, הוא גרעין קשה, ואיכותי, שהייתי רוצה להכיר גם מעבר לפוסטים ותגובות. סמולטוק כזה של הכרות.

דבר נוסף הוא אותו חור קטן שפערתי בצידו הימני של הבלוג. זהו חלון. חלון שמוקדש ויוקדש בהמשך לעמותת חלו"ן בה אתחיל להתנדב בקרוב, על כך יגיעו עידכונים גם כן.. זאת הבטחה.

הסמסטר הקרוב מגיע בצעדי ענק ואיתו המון לבטים.. השלב של חיפוש עצמי לא מרפה ואף על פי שאם כרגע בקושי ויש לי זמן לעצמי, כשאתחיל ללמוד, ולשפר את תעודת הבגרות הארורה, אני מעריך שהזמן יידחק בי עוד יותר. ועדיין, משהו חסר. מטרה, ייעדים, הדבר הזה שאמורים לעשות "כשנהיים גדולים" ופתאום אני מוצא את עצמי כבר "גדול", וכבר בן 23, ו, טוב, זה אולי לא שלב כלכך מאוחר אבל זה שלב מספיק בשל בחיים. צריכה להיות כאן התחלה והשאיפה בגדול, היא להיות מעורב בכמה שיותר מסגרות בהן אולי אוכל לשקוע ולמצוא מקום. אולי בדרך הזאת אוכל להתכוונן בצורה טובה ומספקת יותר.

ואם כבר גם בלימודים עסקינן, קצת מאכזב אותי לשמוע שמדינה שלמה שובתת ואף אחד לא באמת עושה צעד מספיק חריף כדי להשיב את הסדר הזה בחזרה על כנו. סמסטר שלם שהוא בעצם, שביתה? קצת מאכזב לראות שמכולם, אף אחד לא באמת עושה משהו כדי לעצור את זה. והיי, אני ממש לא מדבר על צווי מניעה, אני מדבר על פיתרון אידאלי. יש הרגשה כללית שאולי לא באמת מתייחסים לנושא הזה מספיק ברצינות.- וחבל.

ובלי קשר, התחלתי לקרוא עיתונים בבוקר, שזה גרוע כשלעצמו. ואני רוצה להפסיק.

ובלי קשר 2, הקור הזה, גורם ליותר מידי אנשים עליזים סביבי להתבולל.

אז לא, אני לא מקנא, והיה על זה פוסט ענק לא מזמן. בשורה התחתונה ולסיכומו של עניין, שכל אחד יעשה מה שבא לו.. ומי ייתן ונהיה כולנו בריאים, ונשמור, ונישמר, ונצליח, ועוד כלמני ברכות כאלה ואחרות.

-אמן-

אהה כן, ובלי קשר 3, עליתי קילו וחצי, אבל זה סתם כי אני יושב ולא עושה ספורט. 

בברכת לילה טוב

(כי בלילה הקודם לא נרדמתי.. מה שאומר שאני ער משתיים בצהריים של שלשום בערך ואני מרגיש כמו זומבי.)

ארט'