חשמלית בפראג, הכסאות לא נוחים. אנשים עולים, יורדים, חיי שגרה משכרים לעיתים גורמים לך לשכוח את מקומך האמיתי בין כל ההמון. סמטאות חשוכות, מעברים תת קרקעיים מושכים ללכת ולגלות את אשר בחובם. פונה פניות חדות, מסונוור, ספק מעצם ההמון ספק מעודף מחשבות. טובע בתוך רצף תהיות לא ברור, שוקע בעצמי וכמו חסר תחתית נשפך מעצמי, ממך, למקומות רחוקים.

חוק הרכבות אסר על ילדים במאות הקודמות באירופה לשחק משחקים אסורים. היו הם שמים ראשם על מסילת רכבת חלודה רועדת, ובשומעם את הקטר, זועף ומפזר קיטור - חותר במלא העוצמה, היו בורחים שניה לפני שזה מגיע. סוג של רולטה רוסית משכרת, משקרת, מלאת אדרנלין. ולא ארפה לרגע, לא אשקוט, לא אנוח על משמר הרגשות. מאידך, אניח אותן על שפת המסילה שידעה זה מכבר רכבות רבות, ואסיר אותן שניה לפני שתעבר, רגע קט לפני שתדרוך, מאית השניה לפני שתאיר עם זרקורי ענק את הלב הפועם, את הדם הזורם, את הקול השקט-הרועם.

מסכה רקומה רזים וסודות על פניי, מסתירה זיו אותו לא יידעה עד כה ולו קרן שמש חמימה, עננים של ערפל מכסים דמות שניוה במחלוקת ואילו אני אמשיך ואסחוב אותה איתי במזוודת קסמים נעולה לכל מקום, תלווה אותי בדרכי עפר, בדרכי כורכר בחול בדרך סלולה, ישרה, פתלתלה, מחזיקה אותי קצר. ספק מפחדת שאנטוש, ספק יודעת שלהשלים עם גורלי היא רוצה- עד כלות נשמתה.

שתיקות רצופות- סימני שאלה שלא מפסיקים לצוף,

 ידיי מושטות לֶפָנים, מכסות את פניי,

מוחות דמעות של אושר,

זכרונות,

אולם  ציפורניי מלהושיע עוד קצרות.

Some say eat or be eaten"

 Some say live and let live

 But all are agreed as they join the stampede

 "You should never take more than you give

~*~*~*~*~*~*~*~*~

The Circle of Life

~*~*~*~*~*~*~*~