האור הצהוב נדלק. היה זה יום קייצי חדש והשמש הבציעה מבין התריסים.  הו ברוקלין, ברוקלין, מה יפה את בבקרים. אני עומד מול החלון וצופה בך, בוחן אותך מכף רגל ועד ראש כמו היית בחורה מקסימה, כשושנה בין החוחים,  בגברת פרקר שתולה כביסה בשעת בוקר מוקדמת, בזקן, בעל הרטייה, שיצא גם הוא מתוך ערימת הקרטון בה נוהג להרדם בליילות הקיץ החמים, ובאותו הרגע ממש נשמע קול מוכר ויבש מאוד, קול כשל אחד שרגיל היה לחלק פקודות. שאפתי את האויר הצח לתוכי יחד עם חיוך מאוזן לאוזן, ובעודי נאנח אנחה עמוקה, תוהה, וחושב עד כמה יום שגרתי ונהדר זה הולך להיות, אני סוגר את החלון וניגש להסתדר לקראת הטיול הקבוע בגן הסמוך.

ציוץ הציפורים היה מזמין, נעים לאוזן עד מאוד, קולח, ואף שהמגבעת שלראשי הסתירה את שלל בעלי הכנף שהתחבאו להם בינות לצמרות העצים, היא עדיין לא הפריעה לי להתענג על הצלילים הכה נהדרים שבקעו מהן. השדרה החמישית בברוקלין, החופפת לגנים בוטניים נהדרים ומרהיבים ביופיים, היא ללא ספק השדרה המועדפת עליי. ברוקלין נמצאת על הקצה המערבי של אי גדול הנקרא לונג איילנד, סתם ליידע הכללי, היא מהווה כרך ענק בפני עצמו. היא אמנם אוחדה יחד עם שאר ארבעת הרבעים לכלל עיר אחת שנקראת ניו יורק, אך המינהל שלה עצמאי למדי.

בוקלין מחולקת לכמה איזורים, לכל אחד סוג תושבים אחר ואופי משלו, ויתכן שלכם כתיירים, תהיינה סיבות טובות לבקר בה. בברוקלין מרוכזת קהילה יהודית גדולה, ושיטוט ברחובות מסויימים עשוי לגרום לכם להרגיש כאילו אתם מבקרים בבית. יש סיבות נוספות לבקר בברוקלין מלבד העובדה שיהודים רבים מתגוררים בה. למשל, הגן הבוטאני, שכבר הספקתי להתהדר ביופיו, מוזיאון ברוקלין ומוזיאון ברוקלין לילדים, האקווריום של ניו יורק ועוד רבים וטובים.. לרשימה הזאת אין סוף וזאת בהחלט המלצה מלב אל לב.. 

משהגעתי לספסל הקבוע שלי באמצע השדרה החמישית, התישבתי ושקעתי במחשבות עמוקות. הוצאתי מהתיק חצוצרה והתחלתי לנגן מנגינות נעימות תוך הזדהות עם שירת הציפורים. כעבור שעה קלה ליוו אותי שתי בחורות לאגם קרוב והושיבו אותי על שפתו. רחש המים ושירת הברווזים עוררו בי רגשות עזים לנגן ובעודי אוחז בחצוצרה ומתחיל לנגן שתיהן נכנסות וכמו הולכות על פני המים רוקדות להן לצלילי כלי הנגינה המוזהב שלא חדל מלנגן. לריקודם המרהיב הצטרפו שלל הציפורים, בעלי כנף, ברווזים, אווזים, פרפרים, ופרחי העצים שהספיקו זה מכבר לנשור ולצוף על פני המים. 

 ובעוד החצוצרה שוזרת בגופי עורקי זהב וכסף בנתיבים של בוץ פשוט, אני מוצא עצמי מרחף בעזרתה מעל לכל מחול הריקודים המהפנט ובהרמוניה מושלמת רקדתי איתן ריקוד מדהים ומשכר.

בתום הנגינה הרגשתי מטר מים על פניי ומצאתי עצמי שוכב על ספסל בודד בשדרה החמישית בברוקלין, שוב, בעוד גשם זלעפות החל מפלח את האוויר החמים. עונות מעבר, אנחנו רגילים לתופעות כאלה בתקופה הנוכחית. התבדתי? האם היה זה חלום?  התרוממתי,  ולצידי היה מונח ורד אדום אליו צורף פתק קטן עליו היה רשום מספר טלפון, שם, ותמונה, חתומה בליפסטיק אדום, כיין אדום יבש ישן עשיר ומתקתק.