
להיות במקום הנכון בזמן הנכון מתברר, הפך לעניין מאוד מרכזי ומדאיג בשגרת היום יום שלי. ערבים מהולים באנשים טובים ומוכרים עושים את שלהם בצורה נהדרת ייתרה מזאת, כשמצטרפת לה צלע שלישית כל שהי, לא מוכרת, לא מהאזור, באופן כמעט אוטומטי אותה צלע הופכת להיות לבשר חיי ניצוד ותאווה לכל דורש.
אבל מה אם לא מדובר בניצוד, אלא בצייד אינטלקטואל ונאה למדיי?
מבט חטוף לכיוון אותה צלע בלונדינית בעלת עניים תכולות בת ה27 לא משאיר צל של ספק, כאשר באותו הרגע נדמה היה שאותה צלע ניצודה באכזריות על ידי צלע אחרת שניסתה לצוד אף אותי במבטים עקובים מדם לפני מספר דקות ארוכות ושלחה לי נשיקה על גביי האוויר הקריר השורה בסמטאות עיר הבירה. אין ספק, רגעים כאלה מעוררים בי צמרמורת. באופן כללי אין לי בעיה עם הזירה שב"קצה" הרחוב, לרוב מסתובבים שם חברים קרובים, ואנשים טובים מייסודם, אולם בין רגע היא יכולה להפוך זירה עקובה מדם, או מחומרים אחרים בשמם לא אנקוב.
שיחה של כעשר דקות בין ספק צייד, לספק ניצוד, לא מותירה יותר מידי מקום לתהיה, קורה משהו, או שעיניי הן שמטעות אותי, וזכרונות מאותו קצה של רחוב לא מפסיקים לגאות בי ולעשות את מלאכתם. אולם, כך מתחוור, כי הניצוד, אותה צלע בת ה27, יצאה בשן ועין מרוגזת וממורמרת על כל הציידים בני העשרה שמסתובבים ומחפשים טרף קל. ברגעים כאלה, או אם לדייק, באותו רגע של ממש, חייכתי חיוך גדול בתוכי וברכתי על האינטואיציה הפנימית שבי שאמרה כי הסכנה התבררה ככמעט מגשימה את עצמה.
מסתבר שהסטנדרט של אותה צלע בלונדינית לא איכזב, והרף שהציב לעצמו הצייד, שעשה רושם של ניצוד, מעט יותר גבוה, אולם הוא לא ידע שנכנס לגוב אריות אמיתי..
שיחה קצרה והחלפת אינפורמציה יבשה מאוד נסחפה והעמיקה אל תוך הלילה, וג'ייסון, אותה צלע בלונדינית מתולתלת התבררה כאדם בעל תואר שני, מרשים למדיי, בעל מבטא ספרדי טיפוסי, וכעבור מספר דקות הנייד צלצל והייתי צריך לפלס דרכי בחזרה למועדון שם שהו חבריי לספסל הלימודים, ברכתי שלום שלום, ויחד עם חבר אחר התחלתי מרחיק למעוז חפצי.
שיחה בין חברים, ויציאה בהצהרות וביקורת נוקבת על הזירה הזדונית והלוחשת זרועת הספק סקס-אפיל ספק שוק בשר קלחו מפי.
"הוא דווקא מעוניין בך מאוד" אמר החבר בקול תמים.
"כשאמרתי לו שלום הוא לחש לי באוזן שהוא נדלק עליך, וביקש, אם אתה מעוניין כמובן.. אעביר לך את מספר הטלפון שלו"
דממת דקה ארוכה שהרגישה כנצח אחזה בגרוני.
