את הלילה הזה אסיים בהרגשה של ניצחון, אני חושב שהצלחתי להתגבר על אחד הפחדים היותר גדולים שלי בלנסות להגיש את עצמי תוך כדי שימוש בפחד של האדם שעומד מימולי. זה כמו לקחת חולשה של אדם ולגרום לה להפוך למשהו שיכול למנף אותך, ולהביא אותך למקומות שונים לחלוטין.

באופן רשמי, ואפילו לא כמעט, עוד פרפר בוער ניצל והובא למקום מבטחים. כשהייתי קצת יותר קטן, לא הרבה, אמרו לי שאני צריך להיות פסיכולוג. אני לא מתיימר להיות אדם שיודע, להגיש את עצמו. אני חושב שהרבה מעבר זה מה שטמון בגישה, בקול, באמפטיה, במה שאני משדר כלפיי חוץ. יש משהו בביישנות ובמראה שגורם לאנשים לתפוס אותי לפעמים בצורה נכונה ולפעמים מוטעת. לפענים אותם תשדורות נושאות פרי, ולפעמים אני מגיע למצב שאני מנתח את עצמי בפני אחד או שתיים בכדי לתקן את הרושם המוטעה שנוצר.

אני מאוד רוצה להאמין שכשאני נותן את עצמי בידיים של אחד אחר אני ארגיש בטוח, אבל בסופו של דבר הכל תלוי בבחירה. לפעמים הבחירה טובה, לפעמים נופלים, ולפעמים הכל סובב יותר מידי סביב להישמר ולהשתדל לא ליפול כי הנפילה יכולה לגרום להתרסקות, בעצם.. לאיבוד עצמי. ייתרה מזאת, לאיבוד ביטחון באנשים שמסביב. לפעמים, כשאדם גורם לך להרגיש שאתה יכול ליפול בפניו נוצר רושם שאין ממה לחשוש, הריי כל הקשר אמור להיות כלכך נקי, וטהור, ונטול אינטרסים.

אני לוקח הלילה את הפרפר הזה, ואני רוצה לשמור אותו במקום בטוח. במקום שהוא ירגיש מספיק טוב ושלם עם עצמו בכדיי שייצבור את הכוח להמשיך קדימה, בכדיי שיהיה לו את הכוח והרצון להמשיך.

איך, איך אתה תמיד בוחר, וכל-כך בקפידה, את האנשים הכי נכונים ועוקר מהם את הכיוון שלהם, בלי רחמים. ובסוף אתה משאיר אותם נישאים ברוח, בוערים, צועקים וזועקים לעזרה עד דמעות.

לפעמים הרוח לוקחת אותם למקום בו עובר אחד עם רשת, וכשזה תופס אותם, הוא שם אותם בתוך ספר. מביט בהם בגאווה, הריי הם זן כלכך נדיר ומיוחד..

ולפעמים.. לפעמים עובר שם ילד, קטן עם לב טוב, וכוונות טובות,  ילד שאף הוא איבד את הדרך שלו.. מחפש, נכנס ויוצא מדלתות החיים ששתלת לו אותם אתה בעצמך. צופה בילדים ובפרפרים שבחרת בקפידה, צופה בהם מיוסרים, מתוסכלים, כשהלב שלהם שותת דם וכל שהם רצו זה לדעת מי הם, מה הם, לאן הם הולכים, הכנת להם דרך פתלתלה, לאלה שבחרת, אחד אחד, כמו הוצאת אותם מתוך קטלוג מסודר ושלפת אותם, אחד אחרי השני.

הסתכלתי מרחוק על הדרכים, כשעניי דומעות, ולחשתי בחטף..

 "Don't save a prayer for me now, Save it 'til the morning after."