מתרחב, ומתכווץ, חוג הסובבים אותי.

מצחיק איך זה שפתאום הוא בתנועה מתמדת..

אחד עוזב, אחד מצטרף, וממש כמו מגרש חנייה באמצע עיר שוקקת חיים גם המגרש הבייתי שלי מתרוקן ומתמלא כל פעם מחדש.. וראו, הפלא ופלא, גם אצלי..

יש את הקליינטים הקבועים,

יש את אלה שנוח להם אצלי,

יש את אלה שאני ממוקם בדיוק בצומת הנכונה בשבילם..

יש את אלה שאני לא יקר מידי בעבורם, או.. אולי יקר מאוד (וזה ידידיי, תלוי איך לא בעניי המתבונן)

ויש את אלה, שגם אם אני יקר מידי אני בהחלט שווה את התשלום בסופו של דבר. או כאמור, בהחלט מספק את הסחורה.

ומצד שני, כן.. מצד שני.

יש את אלה שחונים כי היו ועדיין, באמצע טיול מרתק.

יש את אלה שקפצו לקנות משהו קטן באמצע הדרך ורצו השגחה.

יש את אלה שהיו צריכים פשוט מעט לנוח.

יש את אלה שחיפשו הרפתקאה חדשה.

ויש את אלה שנכנסו ודפקו לעצמם את הרכב. (אבסורד הוא, שבסופו של דבר הם באים בתלונות לבעל החניון.. נהדר לא?!)

אז כן, גם החניון שלי הוא מקדש, 

מתרוקן ומתמלא

כל פעם

מחדש.  

שבת שלום!