זמן פנוי רב מידי לאחרונה גורם לי להכנס לשיחות עמוקות עם כל מני אנשים, בדרכים, כאן, בטלפון, נושאים כמו מה בעצם גורם לאנשים לעבור צד או לא, להשאר, או להשתנות כמו זיקית כל פעם מחדש כשקצת לא נוח או מרגישים מאויימים, ואז פשוט קופצים על ענף אחר, יותר כהה, יותר בהיר, ובין רגע וּכהרף עין מחליפים את הצבע, מסתגלים, חיים על פי תחטיבים ומחפשים מקום קצת יותר נוח, להיות בו.   

להיות. מילה כל-כך עמוקה.  כלכך הרבה תוכן יצוק בה.

לפרקים אני חושב לעצמי מה מניע אנשים להסב את דרכם, או לנסות דברים אחרים. הצורך הזה, לפחות כמו שאני רואה אותו, הגיע אלי מתוך מחסור לא קטן בביטחון עצמי, בין אם באופן כללי ובין אם במסגרת מערכות יחסים עם בנות המין היפה, אם נקרא להן כך.  זה לא שלא היו לי מערכות יחסים, היו.. לא מעט, אבל בחורות, ניראה לי, נוטות הרבה פחות לפרגן ולתת תשומת לב.  או שהן יודעות, ואני עם הביישנות הענפה שלי לא תמיד נתתי להן להכנס לתוכי, כהרגלי בקודש.

אני לא יודע אם עצם המעבר שלי לצד שני, או לפחות בניסיון לסוג של מעבר שכזה, בתחילתה של הדרך, היה טמון עמוק בעצם הידיעה שאני בהחלט בחור נאה ובהתאם לנסיבות אני עשוי לקבל לא מעט פירגון מהצד האחר, בסופו של דבר זה לא שהכרתי אנשים "כאלה",  לא הכרתי ולו אחד. ולא ידעתי איך והאם אני עשוי לקבל את מנת הפירגון היומית.  אולם בהמשך מעבר לסיפוק אותו צורך, שבהחלט קיבלתי..  לעיתים אף מעבר למצופה,  אפשר להגיד שנסחפתי עמוק ונחשפתי ללא מעט מערכות יחסים אליהן ההתמסרות הייתה בלב שלם. 

מצד שני, יכול להיות שלהתמודד עם משהו שאתה מכיר כבר, לפעמים זה  הרבה יותר פשוט וקל, ואין צורך להתחיל להכיר מכונות אחרות, להתנהג בצורה דיפלומטית, לנסות ולהיות משהו שאתה לא תמיד וכל זה בשביל לשרת את האינטרס. כשאתה מתקרב למשהו שאתה מכיר אתה לא צריך להסתגל אליו מחדש, להכיר אותו, אתה יודע בדיוק איך הוא עובד, יודע על אילו לחצנים ללחוץ, ומתיי, יודע מה תהיינה ההשלכות, ובעצם, הבחירה היא שלך, באיזה צעד לנקוט בכדי שיהיה כמה שפחות כואב, או אוהב, וכיוצא בזה.

אפשר להגיד שאני לא רואה את עצמי חיי חיים שלמים עם גבר, התקופה הזאת היא תקופה קצרה של ניסיון וטעייה, ובדיוק בשל העובדה הזאת קשה לי לפעמים  לקבל גישות שונות של אנשים שמנסים משהו כשהם יודעים, בתוכם, שמשהו רציני לא ייצא להם מיזה. בגישה הזאת יש מעלות ומורדות, מצד אחד, המטרה שלנו בחיים הללו היא בראש ובראשונה להנות, ובעצם הגישה המוצגת כאן, היא הריי חוסמת כמעט באופן אוטומטי ומוחלט את ההנאות הקטנות האלה מלהגיע, מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שההנאות הקטנות האלה מהולות בלא מעט שיברון לב- או אולי, בהן טמונה ההעדפה האישית שלי. הנקודה היא להמנע מלהשבר לרסיסים כל פעם, על אף הרצון הטוב (או הקצת פחות טוב) של אנשים להמשיך להתקרב ולשלוח לי אי-אילו-מסרים.

לא בדיוק הומו, אולי קצת גם וגם,

לא בדיוק סטרייט,

 ואיפשהו עדיין קצת ..

מתלבט.

"מלנכולי על הגג, רוקד מול חצי ירח מוטרף

עץ או פלי, מהמר

לקפוץ ?

להשאר?"

ארטיסט.