פתאום במבט לאחור הדברים נראים קטנים ורחוקים ומה שנשאר זה רק זיכרון מתוק וטעם של עוד
אבל נורא קל להסתכל אחורה , הכי קל להסתכל אחורה.
ותמיד ברטרוספקטיבה הכל ורוד , ועכשיו שאני נזכרת באמת-
אני לא חושבת שהייתי עושה הכל מהתחלה, אם הייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום ,
סביר להניח שהייתי מוותרת מראש ..
כל כך הרבה השתנה . היינו ילדים, ואני באמת ובתמים מאמינה שכל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו חוזרים לילדות
ריח של סוכר סבא על מקל , רומנטיקה בגרוש וחצי , שיר שמזכיר אותך..
כ"כ מפתה לחזור למקום מוכר ואהוב כשאתה לא אוהב את עצמך מספיק..
אז פעם אחת יותר מידי הרשתי לעצמי להסחף איתך למציאות המדומה הזו ולאושר המדומה הזה ולאהבה המדומה הזו - ובטחתי בך
כיום אני מבינה שזו הייתה טעות -
ולא רק בגלל שיש לך נטייה בכל פעם שאני מבקשת לא לעשות משהו - לעשות אותו בכוונה
הבנתי מי אתה באמת והיום אחרי יותר משנתיים אני רואה באמת את הפרצוף האמיתי שלך
במבט מפוכח אתה לא כ"כ מקסים.
במבט אמיתי אין לך מה להציע לי מלבד אכזבה וכאב לב.
במחשבה תחילה כל מה שיש לנו במשותף מלבד משיכה פיזית הוא זיכרון עמום של היה\לא היה :אהבת אמת? וכמה בדיחות שרצו ביננו , האם זה היה הכל?
אני שמחה שויתרתי. יותר מזה - אני גאה בי על כך.
כן - אני מתחרטת על חלק מהדברים שקרו אבל מה ששונה הפעם זה שהשלמתי עם זה
לכן התמונה שלך לא כאן יותר ולא תהיה
ובדיוק מהסיבה הזו לא עניתי לך.
בפעם הראשונה : ה-ש-ל-מ-ת-י עם זה.
ועכשיו אני בדרך חדשה אל מקום שאני מקווה שיותר טוב,
לומדת לאהוב את עצמי כדיי שלא אהיה תלויה בפשרות כמו שהתפשרתי איתך כי אם הייתי אוהבת את עצמי מספיק לא הייתי נותנת לך לפגוע בי ככה.
הדרך הזו עושה לי טוב
ואפילו אודה שאני אופטימית במפלסים מסוימים של ההכרה שלי
וכמו תמיד שלמה ארצי יודע להגיד את זה כ"כ הרבה יותר טוב ממני :
"על הקיר , השעונים דיברו שעות רבות.
לזמן לא היו סיבות למות, להגמר.
אני מכיר -את הפנים האלה על הטוב,ועל הרע,
בהם אני, לומד לוותר.
ואז פתאום הרגשתי שאני עלול
לוותר על חיי, לוותר ולו - בגלל עיניך, שהביטו בי.
מתוך פתאום ויתרתי כבר מזמן בקלות,
על מה שעברנו דרכים לא סלולות, אולי כי עברנו לילה מסביב.
ואז פתאום הרגשתי שאני עלול, להפרד מעליך, להפרד מעלי
ועזבתי, ונסעתי לי . "
אחלו לי בהצלחה..אני יוצאת לדרך חדשה ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דאסט