הכל התפוצץ
וכל כך ניסיתי לאחוז חזק שנשארו לי רק רסיסים בידיים והם חותכים אותי ואני לא יודעת למה אני לא מרפה..
אני אוהבת לפנטז על להיות משהו אחר..מישהי אחרת..
אם הייתי יכולה להיות משהו הייתי בוחרת להיות שקופה
לנצח חרוט לי על היד שאני בלתי מנוצחת, ואיפה כל הכח הזה עכשיו?
בא לי להיות ריקה ושקופה שכל הדם והמים והרקמות והאיברים יתנקזו החוצה מהגוף שלי,
להבלע בים ולהתאדות עם המים אל השמיים, להעלם, להעלם עד הגשם הבא ,
וכשהוא יבוא - אני איתו אפול ואתרסק אל תוך האדמה שתכלה אותי עד סוף
אבל אף אחד לא רואה אותי באמת,
וגם מחר אני אלבש חיוך ואמציא אנרגיה ואלך לעבודה .
I'll be waiting For the end of my broken heart
