"נזכרתי במשהו שעשית, ואת ילדה מגעילה"
"אז את לא מדברת איתי עכשיו?"
"אני כן. רק הצבתי עובדה."
מה אתם הייתם עושים?
מנתקים כל קשר, הא?..
ואם היא הייתה מוסיפה גם מדי פעם- סנובית, שחצנית, מטומטמת וסתומה (ושוב- מגעילה, מגעילה, מגעילה)?
ואם היא הייתה אומרת שכשהיא שומעת את השם שלכם האסוציאציה שעולה לה היא: "מפונקת"?
והיא אמורה להיות אחת החברות הכי טובות, גאדמט!
אני לא יודעת למה אני ממשיכה להתעלם.
הערות שלה עוברות לידי ואפילו לא מתקרבות אלי
(כמו ההערות של שאר האנשים בעולם.. למדתי שזה מיותר להתייחס, ואולי אפילו כתבתי על זה פוסט מתישהו..)
אבל- כשאני חושבת על זה, איזה מין חברה היא!?
וכמה שאני מתעלמת, זה לא נעים שחברה טובה כמוה, או לפחות שאמורה להיות,
מדברת אליך ככה.
אם אני כל כך מגעילה בעינייך, למה את חברה שלי בכלל!??!
ומה זה נתן לך להציב את העובדה הזאת, הא?
מה זה עזר לך בחיים!?
(כאילו שלא אמרת לי כבר שאני מגעילה בערך מיליון פעם)
שוב אני שואלת את עצמי- למה אני ממשיכה להיות חברה שלה?!
אני מודה שלפעמים היא חמודה וכיף איתה.
אבל.. בכל זאת..
ועוד אחר כך:
"את לא מתכוונת לומר לי למה אני מגעילה?"
"לא"
"אבל אז אני לא אוכל להשתפר"
"זה בסדר, זה לא אשמתך, את כזאת"
גררר!!!!!
שנה שעברה, זה גם היה..
דיברתי על זה עם מישהי אחרת, היא אמרה שאולי זה מקנאה.
אני ממש לא יודעת.
זה יכול להיות הגיוני. לא יודעת.. אני לא אתחיל להסביר פה למה.
אני לא רוצה לצאת פה ככה שגם אתם תחשבו שאני מגעילה וסנובית.
חוץ מזה שאני לא אובייקטיבית.
גם לפני כמה ימים רק דיברנו על זה שזה ממש מגעיל להראות קנאה (בהקשר אחר).
או שאולי זה היה עם מישהו אחר? O_o
בכל מקרה- אני בדילמה רצינית.
אני פשוט לא מצליחה להבין אותה!
וכבר אמרתי לה כמה פעמים שזה לא נעים לי שהיא מדברת ככה.
אז היא מחייכת (וקצת צוחקת) ואומרת לי "טוב, סליחה".
אחר כך היא ממשיכה.
מה אתם אומרים?!
מה לעשות איתה?!!?!?!
(כתבתי את הפוסט גם בשביל לפרוק וגם בשביל לקבל עצות, אז אם יש לכם מה לומר, תאמרו.. פליייז..? :] )