פשוט נמאס לי.
אני שונאת את זה.
שונאת להירדם סתם ככה.
אני מקווה שהתוצאות יצביעו על רמת המוגלובין נמוכה. מאוד מקווה.
אני אקח כדורים, והראיה שלי תחזור והמרץ.
לא אכפת לי לבלוע מיליון כדורים ביום!
אני רוצה את המרץ שלי בחזרה!!
נמאס לי לריב עם אנשים על סתם דברים, בגלל שאני עייפה ואין לי כוח לכלום.
היום אני לא עושה שומדבר.
אין לי כוח.
בעע..
כרגיל ישנתי כל אחרי הצהריים.
בואו נספור כמה ריבים היו לי היום:
3. אפילו אולי 3 וחצי.
וזה עוד כשהייתי ערה אולי איזה 8 שעות, כל היום!
אוחח אני שונאת את עצמי לפעמים.
יש לי כל כך אופי מעצבן.
בעצם, אולי די להאשים את עצמי?..
אני כל הזמן אומרת שהסביבה לא משפיעה עליי,
אבל עובדה- אני מאשימה את עצמי כל הזמן, בגלל הסביבה.
אף פעם לא עצרתי לחשוב- אולי האנשים האלה שאני רבה איתם,
משהו דפוק בהם?!
אולי מי שתולש מיליון ניירות, כדי לעצבן חבר טוב שלו שממחזר,
משהו דפוק אצלו?!!?
ואולי משהי שנעלבת מזה שאומרים שכשהיא הייתה קטנה היא הייתה תמימה,
משהו דפוק אצלה?!?!?!
אוחח בחיי שאין לי כוח.
אני רק רוצה לסיים תחטיבה ולמצוא אנשים
כמוני.
אנשים שיודעים להיות חברים- שיודעים מה זה אומר.
שיהיו שם.
שיבינו שאין מה להעלב מאנשים.
בטח לא מחברים.
חברים אמיתיים, אמורים תמיד לרצות את טובתך, ובגלל זה אין מה להעלב מהם.
יש אנשים כאלה.
אני מזהה אותם.
אבלל.. הם לא קרובים. לא מספיק.
לא כמו שהייתי רוצה.
אה! אני יודעת!
אני אעשה אותם קרובים!!
הממ.. טוב.. זה הולך לקחת כמה זמן.
כמה הרבה זמן.
אני יודעת שאני אמורה פשוט להיפרד,
מאנשים שעושים לי רע.
אבל זה קשה.
פשוט קשה.
ועוד פעם יתחילו הריכולים.
לא שהם הפסיקו מתישהו,
אבל שוב פעם יתחילו לומר כמה שאני מגעילה, שאני מנצלת אנשים.
אבל זה לא ככה.
אתם עשיתם לי רע,
אז התרחקתי ממכם.
פשוט תודו באמת,
אתם אנשים חרא.
די כבר להאשים אחרים!
ואם אחרי הכל, זאת באמת אשמתי?..
אוף.. בא לי לצאת להסתובב ברחוב. ככה, לבד,
עם עצמי.
אבל אי אפשר.. מסוכן.. מסוכן שם.
לא ייתנו לי.
אני אוהבת להרגיש את הקור הזה של הערב.
את המכוניות המהירות,
והרוח הקרה והנעימה הזאת..
להרגיש בוגרת ועצמאית.
שאני לא צריכה אף אחד.
ופשוט ללכת..
וללכת..
אבל אי אפשר, לא.
זאת עיר מסוכנת.
בשביל להסתובב בה לבד, לפחות..
Where did I go wrong, I lost a friend
Somewhere along in the bitterness
And I would have stayed up with you all night
Had I known how to save a life
[[How To Save A Life- The Fray]]
עייפה, ואוהבת את מי שמבין שאני לא בול עץ,
ושיש לי שכל ורגשות,
ושבאמת באמת,
אני אוהבת את מי שאוהב אותי.
וניל מקופלת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
וניל מקופלת