ME. ALONE. AGAINST THE WORLD.

אם הוא ממש שונא אותי ופשוט בנאדם נחמד,

או ממש אוהב אותי, ופשוט בנאדם אדיש!

בכל מקרה, אני יודעת מה אני מרגישה אליו [כלום]

וזה טוב. נמאס לי מהכאבי-לב האלה.

אבל.. הוא רוצה בחברתי, או שלא?

בא לי שיהיה שוב פעם אתמול.

בא לי שיעבור החודש הזה כבר,

ואיתו הרבה צרות.

וסוף החודש יגיע.. ויהיה לי טוב,

בסוף החודש.

יהיה קיץ,

שמיים כחולים בחוץ,

שמיים כחולים בפנים.

אני אפגוש את כל אהוביי,

אני אמצא לי עוד אהובים,

ויהיה לי טוב.

ואחר כך-

החופש יבוא.

ארוך ואין סופי.

חירות מוחלטת לעשות מה שבא לי.

לצאת מחוץ לעיר ליום שלם,

ולא לדאוג לשום עבודה או בוחן.

ולחייך,

ולעשות רק מה שאני רוצה!

לפני כמה דקות היה

21:21

מישהו חושב עליי.

וגם חשב עליי ב

19:19

ובכללי בזמן האחרון מישהו חושב עליי הרבה,

היה יום שכל שעה, בערך 4 שעות ברציפות יצא לי ככה!

[והכי מוזר, שבין הזמנים האלה- לא הסתכלתי בשעון אפילו פעם אחת!

כאילו, הסתכלתי נגיד ב17:17, והפעם שהסתכלתי אחרכ הייתה 18:18]

אם אני מאמינה בזה?

לאו דווקא..

אבל אני מאוד רוצה להאמין.