ME. ALONE. AGAINST THE WORLD.

הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי

הייתי ילד בימים חולם
מנגן ושר
מדמה לי שאת שומעת
את השיר הראשון בחיי

מסתכל איך את רוקדת
מסתובבת ונצמדת
רק אני צופה מהצד
אני נשאר ואת עוזבת
רחוקה לא מתקרבת
זיכרון שעולה בי שוב
פרדס רטוב יללת התנים ואת
שהיית אהבת נעורי

ולא הייתי איתך כמעט
כל כך מעט ואמרת לי שאת נוסעת
ואולי לא אראה אותך שוב

הייתי ילד בלילות עצוב
משוטט לבד
לא נתתי לאיש לדעת
את היית אהבת נעורי...

~~

לא, לא בגלל הפרסומת.. ><

סתם, כי זה מזכיר לי אותך..

נכון זה שיר ממש מרגש.?

תאמת, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה ממני.

אני לא יודעת מה אני רוצה ממך.

אני סתם טיפשה, ומטומטמת.

אני אוהבת אותך כל כך..

באלי אותך פה עכשיו.

אוף..

~~

זה עצוב, כשעד שאת מרגישה איזשהי התחלה של הידלקות,

זה פשוט מאוד- בבנאדם הלא נכון.

זה עצוב יותר כשהבנאדם הזה פעם היה הנכון,

הוא היה מוכן ומזומן בשבילך,

אבל נזכרת מאוחר מדי..

אוף..

~~

האנשים האלה- הם לא באמת ידידים שלי,

לא..

חלקם, אבל לא כולם.

אני סתם נהנת מהחיזורים

עצוב.....

~~

אני מתנתקת ומתחברת כמו מטומטמת מהמסן.

כאילו זה ייגרום למישהו להיזכר בי ולשלוח הודעה.

יא רייט.

~~

כמו שניתן לראות בפוסט הזה,

אני בסה"כ ילדה תמימה ומסכנה,

שמחפשת טיפת אהבה..

ולא מקבלת.

אל תרחמו עליי.

ואל תרדו עליי.

זאת סתם פריקה..

.P.S

..I love you