אוקיי אהוד ואביב,
אני שמחה שבזכותכם יש לי איזה 30 תגובות והכל באמת יופי טופי
אבל....
לא שמעתם על מסנג'ר ?!?! אייסיקיו?!!?!
חוצפה שכזאת לא נראתה.
אני מבקשת להבא להגיב רק על דברים רלוונטים
או שארביץ לשניכם.
איתך אני לא מדברת כאילו, אבל אהוד -ראה הוזהרת!
אז ככה ... החיים די הפכפכים לאחרונה, היה לי סמינר לחניכים של כל הגדוד והיה מטורף..
באמת שכולם נהנו, וגם אני
לא חשבתי שאני יכולה לאהוב כל כך בנות בכיתה ו'...
היה ממש מצחיק והיו כמה פעולות שהלכו לי בצורה ממש מעולה =] ממש כמו שכתוב על הדף..אחחח
גיליתי שיש לי כישורי איפור נדירים.
ואפילו מצאתי תחפושת אגב..זאת אומרת לא מצאתי, יותר גנבתי לעמית..
אני מתחפשת לג'ק ספארו (שודדי הקריבים) =] הסרט עצמו מעפן, אבל ג'וני דפ זה תמיד ג'וני דפ..
אגב למה כותבים ג'וני דפ ולא דף ?! זה מוזר.
מה יותר נחמד מלבלות את השביתה לדברים שאשכרה צריך לעשות..?!
הלכתי הבוקר לחדר כושר עליתי על אחד המכשירים ואז הבנתי שאני עייפה ולא יכולה להתאמן אז הלכתי הביתה..
ובדרך חזרה התייפחתי קלות... כי אני אומללה
אני כבר באמת לא יכולה לראות את עצמי במצב הזה של כמה אני אומללה וכו'
ממש נשבר לי, אני רוצה להיות כמו אנשים אחרים....
נורמלים, שנהנים, שטחיים ואין להם אף דאגה על הראש, והם לא פנאתים ומורכבים..
למה אני לא מצליחה!? אני מקווה שיש איזה טעם לעובדה שנולדתי ילדה כזאת שלא יכולה להנות מהדברים הטובים שמסביבה, וחייבת למצוא תמיד מה דפוק בהכל.. אולי אני אהיה שמאית (האנשים האלה שמחפשים פגמים בבתים וכו' ורואים מה מידת הנזק וזה...)
די כבר ל..
שומן
אנשים מעצבנים
דכאון
ביקורת
קיצוניות
ניתוח מעמיק
חפרנות
כעס
שנאה
חצ'קונים
הורים
חלומות
עתיד
עצות לאחרים
עצות לעצמי
נואשות
*&* התחלתי ללמוד אספרנטו*&*
(אל תשאלו למה אני ממש כאפות, צ'או)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
