מזמן לא יצאתי ככה סתם באמצע השבוע
לא הרחק ממקום העבודה שלי, למען האמת
גם נדמה לי שעוד יקח הרבה זמן עד שהתקרית תחזור על עצמה
(עוד שבוע לימודים....)
היה כיף לשתות בקטנה
להתחיל לרקוד כאילו מה'כפת לי מכל הגורילות והצ'חלות שעוברים על פני
היה כיף להיתקל בדרך החוצה באיזה גבוה אחד שהתעקש להכיר 
כמובן, שאני מאחלת מיתת ייסורים לחסוי שהעיר אותי ב-3.30 לפנות בוקר שעבר, ושהמשיך להטריד אותי כעבור ארבע שעות לאחר מכן.
היום התקשר אלי בחור שהפך למעין מסורת, פעם בחצי שנה-שנה הוא מתקשר לבדוק מה המצב איתי, אם אני רווקה ומה אני עושה. שיחה כזו משעממת שידעתי שרצוי שאפספס גם היום. יצאנו לפני תרפפ"ו שנים (נדמה לי כשהייתי בת 21?, איך שהרכיבו לי את הגשר על השיניים...)
כדאי שאקים מועדון חבובים שאקרא לו "המתקמבקים שמסרבים להיבלע אל תוך תהום הנשיה"
הג'ינג'י שמסתובב ליד העבודה שלי דלוק עלי טילים וכבר לא נעים לי להתחמק ממנו. הוא תפס אותי בדיוק כשקניתי חלב לקפה שיעביר לי את הטעם של הלזאניה... ופתאום איזה מישהו עם מצלמה מפלצת מצלם את שנינו כאילו זה היום ההוא בחיינו.... 
לא מתחשק לי לישון אבל נורא מצ'עמם להמשיך לכתוב אל עצמי.
אז לל"ט!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant