בחורה אנונימית מהלכת ברחוב, מתחנת האוטובוס אל ביתה, כשבידיה "שקיות ירוקות" (כלומר, תיקים ממפות שולחן חד פעמיות) עמוסות באלכוהול.
ברגע של תשישות, מניחה את השקיות על הרצפה.
איש עם קטנוע נעצר ליד, על הכביש.
הבחורה לא מתייחסת, ממשיכה ללכת ונצמדת לצד המדרכה הרחוק מהכביש.
עוברת עוד כעשרה מטרים, ולפתע הרוכב הזה עולה על המדרכה ורוכב לידה.
"אפשר לקבל את הטלפון שלך?"
הבחורה רק רוצה להיפטר מהמטען וחושבת לעצמה שהאדון מצא לו אחלה תזמון להתחיל איתה.
"יש לי חבר"
(הפעם היא לא חשבה, כי היא שכחה שחבר זה לא קיר, במיוחד אחד כזה שהוא שקוף עד בלתי קיים)
"אז יהיה לך עוד אחד"
"ביי!"
והגבירה את קצב ההליכה עד שהגיעה לחוף מבטחים.
(מחר) יומולדת שמח לחברה הכי טובה שלי,
שהיא למעשה אחותי כבר 14 שנים.
אוהבת אותך המונים, ורוצה שרק תחייכי ושיהיה לך טוב ואף מעולה!



נ.ב.- כבר הבנתם שאני עושה ימי הולדת וכו'
אז הנה עוד מעבודתי המקצועית להחריד -


ולסיום סיומת, הציור שהרכיב את ברכת היומולדת -

**מישהו יודע למה כשאני עורכת מסמך או תמונה המחשב מבקש ממני להציל עז?** 