לחות ללא פשרות

איזה כיף, הערב אלך לבקר אלרגולוג. הגב שלי יימשח בכל מני אבקות בתקווה שאחת מהן תסביר למה בדיוק הידיים שלי נפלו קורבן להתעללות אכזרית.

***

אני נבהלת כמו חיית בית מצועצעת ומפונקת מרעמים שמתחילים ולא נגמרים, כאלה שמרעידים את אמות הספים ומעירים את אזעקות המכוניות מתרדמתן.

***

ואני שונאת לחפש חניה בת"א, גם אם מדובר לא באמת בלב העיר אלא ברחוב הסמוך לככר המדינה. אני מעדיפה לבלות באוטובוס מאשר להסתובב סביב הזנב שלי, לאחר, ומבלי אפשרות למצוא מקום להשאיר את הקופסה עם ארבעת הגלגלים. כל זאת, בשבע לפנות בוקר.