לדפוק את הראש בקיר [מתישהו הראש כבר מתרגל לזה]
לקום כל יום, כשהראש מתפוצץ, להתארגן בכבדות,
לשנוא את הפרצוף שמציץ במראה
בכלל, לשנוא את כל העולם משום שהוא כזה יפה, חוץ מכל מה שניתן לייחס לדריסת הרגל העצמית
להתפרץ בעבור כל הערה סתמית
לקרוס תחת העומס
לתהות איך אנשי הפרחים יפי הנפש פשוט מסוגלים לרחף עד להודו-תאילנד לעשן עציצים, לראות איזה יופי ולחזור לאיזה מושב פסטורלי לפתוח נגריה או סדנת מודעות עצמית, או להתהדר בדירה שכורה בהמון כסף בלב תל אביב ולהתפרנס ממלצרות ומכל מני פרוייקטים מטרוסקסואליים בלי לחשוב על הימים הגשומים
ולא לקחת חלק בכל זה
לנשוף חזק לתוך ספל קפה רותח ולמלא את משקפי הראיה באדים
להתפלל שהנוזל, נוזל החיים, לא ייגמר ולא יתקרר לעולם
להתפתל בכסא באי נוחות
להקשיב לתקתוק מחוגי השעון
לכל רחש בחוץ,
לשינויים בתאורת היום
להגיד "יו, איך הזמן עובר"
ולא לרצות שהיום ייגמר - הרי מחר יהיה יותר גרוע
וחוזר חלילה
ויחד עם זאת
לקוות שמחר יהיה יום שונה בתכלית
אולי מחר הגבולות ייפרצו
אולי מחר יהיה האומץ
אולי מחר התזונה תהיה אורגנית להפליא
אולי מחר ההתמכרות לקפה תהפוך להתמכרות לחליטת תה צמחים שגדלו להם בגינת התבלין
אולי מחר יהיה יופי טופי וקסום
אולי מחר יבוא החשק
אולי מחר יבוא הכוח להזיז את הישבן ולנענע אותו קצת בשביל לומר "היי, עשיתי אחלה כושר היום!"
ולישון,
זה מה שאני עושה הכי טוב.
[אחרי הפועל "לחרוש"]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant