לחות ללא פשרות

קוד אדום

אני במצב מדאיג.

אתאר זאת בקצרה כדי שתבינו - אתם נוהגים ברכב ויודעים שתתנגשו בקיר, הקיר הזה יגיע מתישהו ואין לכם מה לעשות עם זה, כי ההגה משותק ומערכת הבלמים לא קיימת. בכל הסיפור הזה הדבר הנורא אינו ההתנגשות בקיר, אלא הרגעים האלה של הצלילות, של המודעות למצב של איבוד השליטה וחוסר האונים.

אני יכולה להגיד שאני משתגעת. אני מכירה מקרוב את התחושה, ואם פעם השתגעתי בלי לדעת בכלל שיש קיר ובלי שיש לי מכונית אפילו, עכשיו אני רואה את הכול ב-slow motion ואפילו מסוגלת לנתח כל ניואנס וניואנס. אלף כדורים לא יוכלו לכבות את זה ואפשר רק לקוות שיהיו דלי וסחבה לנקות אחרי הפיצוץ שיבוא עלינו לרעה.

פוסט זה ישמיד עצמו בקרוב, לא יכולה להינעל על הזמן המדויק.