אני בוכה הפעם מעצבים
לא נכללתי ברשימת מזדייני הדיקאן
השד יודע למה אנשים במוסד הזה כ"כ מטומטמים
המסר שיוצא משם הוא - אם אתם בעלי הכרה ברקע אקדמי קודם, אל תצטיינו, כי במילא לא תקבלו כלום בתמורה להשקעה שלכם.
כתבתי מייל זועם ורהוט שמסביר למה נעשה לי עוול מהחמורים שישנם (למי שלא מבין, מצטיין דיקאן=כסף, אבל זה מעבר לכסף, זה עניין של עוול).
מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממהרת לאבד עשתונות ולרשוף זיקים של חימה סתם ככה בגלל שהשמש לא זרחה כמו שצריך על הבוקר. כאילו לזרוק שנת לימודים של עבודת פרך לפח, והרגשה כאילו לא התקדמתי מטר מאוניברסיטת שיח מוניס המבזה.



הלכו כל הוויברציות החיוביות קיבינימטקה. לצערי לא הצלחתי לתאר עבורכם עד כמה אני עצבנית עכשיו.
עמכם הסליחה.
ומקווה שלפחות לכם יום ראשון עובר עם סמיילים מחייכים, או לפחות לא עם סמיילים רגזניים כמו שלי.
סנסאי אומר, אם תלמדי משפטים במוסד שמלמד בעיקר משפטים, כדאי שתחפשי את הצדק במקומות אחרים (אי שם, במערכת השמש).
נ.ב. - נקודות של אור ביום שחור:
נהג האוטובוס שהתקשר להתעניין בשלומי ועשה לי טוב על הנשמה
ידיד שלי מהלימודים שפינק אותי בארוחת צהרים ובקפה על חשבונו, ובטרמפ הביתה
וגם אחרי הכול - 100 עגול בעבודה בסדר דין פלילי, כדי לנפנף אותו מול מי שלוקח אותי כמובן מאליו במוסד הפסאודו אקדמי בו אני לומדת.
ושלא תחשבו שויתרתי על המגיע לי - מתישהו כשיתחשק לי אני אעלה את התכתובות שלי עם המכללה. בינתיים אני מעדיפה לחכות לתשובה ולזמום את דרך הפעולה שתתאים למצב הדברים לכשיתפתח.