הסתבר לי בפעם המיליון, שכשאני חווה תיסכול ביורוקרטי, כנראה שיש לכך סיבה... הפעם הקודמת הייתה עם עניין מצטייני הדיקן, והפעם הזו קשורה לטופס החזר שכר לימוד ממשרד החינוך, שבעידן ה"מתקדם" של ימינו לא שמע על משפחות חד הוריות ולכן כשנתבקשתי לפרט אודות פרנסת האב וכד' לא מילאתי דבר.. וכעבור חודשיים קיבלתי טלפון מהמשרד המטפל בהחזר ששואל אותי מדוע השארתי את הרובריקה ריקה... "עצה לשנה הבאה, תכללו משבצת ובה אפשרות לסמן שהנני בת לאם חד הורית".
נקווה שההחזר יגיע לפני תום שנת הלימודים הנוכחית, כיוון שביולי-אוגוסט אינני מממנת את המכללה שלי.
בחיי, שכשמילאתי את הטופס הזה חשבתי מחשבות מרחיקות לכת על תלונות למשרד החינוך (ואולי בג"ץ). כמו בעניין מצטייני הדיקן, יכולתי לפתוח את פה הביבים שלי, אבל התאפקתי. ובסופו של דבר עניינים מסתדרים.
איזה יום אפור,
ולמרות זאת, היום הזה, על כל פסקי הדין והמאמרים שקראתי ועוד אקרא, על כל הטישיו שהספגתי, על כל התה ששתיתי, ועל כל החיידקים שחוגגים במסיבת לימבו בחדרי, יותר נחמד לי מבילוי במשרד.
[כן, כן, עניתי לכמה טלפונים מהמשרד, אבל גג מחר ההרגל ייפסק, אחרת אבצע בהם פוגרום קטן]
Skin Protectant,
קינוח אף זה לא שם של פודינג