לחות ללא פשרות

אני באמת קוטרית. אבל בעיקר פה.

בכל הסופשבוע הארוך והמזורגג הזה:

מוטב שיהיה קר, גשום וסוער ושלא אצטרך לצאת החוצה, מאשר שיהיה יום נחמד, בהיר וחמים ולא אוכל לצאת החוצה (נניח, מסיבה בדיונית לחלוטין - מבחן).

בכל ההצטננות הרב מערכתית הזו:

עדיף להרגיש כמו סמרטוט ולהירדם בכל רגע נתון (ללא שליטה של ממש), וגם לבלוע סירופ מכייח בטעם מוות, במקום לקוות שאקמול יוריד חום של 39.3 מעלות, להקיא מרוב שיעול, לפרכס מרוב הצמרמורות, ולישון רק בתנאי שהקאתי ריאה קטנה לפני כן.

ירדתי שני קילו. רק חבל שזה לא יישאר כך כשיחזור לי התיאבון.

בכל ההיעדרויות שלי מהעבודה בחודש האחרון:

אני מעדיפה להיעדר מהעבודה בשביל ללמוד למבחנים, מאשר להיעדר מהעבודה לצורך קריסה וגסיסה.

אבל עדיין המחשבה שמחר אצטרך ללכת לשם כמו זומבי, וכשיש לי לכתוב עבודה בדיני משפחה, לא תגרום לי לצהול משמחה.

בכל מתקפת החתונות שפוקדת את סביבתי:

חברה מס' 4 מהתיכון תתחתן בשושן פורים. אולי יהיו כאלה שיגיעו מחופשים. אני אגיע מחופשת לסטודנטית למשפטים שיש לה להגיש עבודה באותו יום בדיני נזיקין. :) בחתונה שהייתי בה לפני חודש, סיפר לי החתן שיצאו תמונות מעולות שלי... :) נחיה ונראה, בעזרת האנטיביוטיקה.

הגיע הזמן לגרגר מי מלח, להוציא את הפלאפון ממצב שקט ולהרים טלפונים למי שכבר חשש שהתפגרתי, ולמי שיש יומולדת ביום האחרון בפברואר.

חודש מרץ מגניב!

,Skin Protectant

ביוטופ