הרגשתי שהלבלב שלי נובל בשיעור פילוסופיה שנגמר בתשע וחצי.
אגב מחשבות פילוסופיות הגעתי למסקנה שאני לא צריכה חבר. חוץ מהתקלה הפעוטה שהוא לא מפרגע אותי, ואני די בטוחה שזה לטובה וכו', ידיד שלי מהלימודים הוא יותר טוב מחבר. הוא מפרגן לי בכל כך הרבה צורות בנדיבות שכזו, כמו להציע לי שירותי נהג, ואם הייתי מגיעה לסקאלות האלה עם מישהו שרואה אותנו בתור חברים-חברים, הייתי עוברת עשרת אלפי מדורי בלוקבאסטר בדרך. הקיצור, מישהו להתנשנש איתו זה מישהו אחר, וכל הבונוסים של קרפרי אוורירי זה הוא...
חברות שלי עשו קופה יפה עלי בחודש האחרון. בחיי. מכל ימי ההולדת, מסיבות הרווקות והחתונות הלכה לי המשכורת.
איזו פליצה מהשכבה שלי בתיכון באה לראיון עבודה במשרד שלי בתור מזכירה. עכשיו מי שם עליה, אוקיי? אבל קיבינימט, עופי לי מהמשרד, לא רוצה לעבוד איתך. עשתה דאווינים עוד לפני שעלתה במדרגות ואילו הייתי נתקלת בקורות החיים שלה לא הייתי מהססת לגרוס אותם לעשרים ומשהו איטריות נייר. היא הוסיפה לה שם אמצעי ממש נוראי, התלבשה כמו חרדית ועשתה פרצופים של "אויש, כל כך לא מתאים לי להיות עם כל האנשים הנחותים האלה".
חטפתי הרעלת תותים
Skin Protectant,
סקס, עכשיו